הדה-לגיטימציה לכל עמדה פוליטית המזוהה עם השמאל, הפחד מביקורת בתוך מפלגתו שלו והניסיונות להכפיף את הרשות השופטת למבצעת מבטאים את שאיפתו של נתניהו לכונן בישראל משטר סולטניסטי במסווה דמוקרטי
התחקות אחר תפיסת עולמו של שר המשפטים הזמני החדש מעלה תמונה מטרידה במיוחד: מדובר בשותף פעיל ונמרץ במחנה שחרת על דגלו את שלילת זכויות האדם והאזרח בישראל. מבחינה זו, אין שום משמעות למזרחיות שלו או להיותו הומו מוצהר
המזרחים בליכוד מסתפקים בפוליטיקה של גאווה ובהשתייכות למועדון, כשמוטיב האהבה למפלגה ולנתניהו מצליח להאפיל על העדר ייצוג פוליטי ועל שמירת האינטרסים של הציבור המזרחי. מנהלי מעברות אלה מדכאים כל שינוי חברתי ומהווים חוליה חיונית בהשררת ההגמוניה האשכנזית
בנושא העמוק והחשוב ביותר, שאלת הדמוקרטיה ושוויון הזכויות הבסיסי בין האנשים השונים החיים כאן – גנץ ושותפיו נמצאים באותו מקום כמו נתניהו, תומכים באופן עיוור ומלא
מה שאנחנו רואים סביבנו היום, זאת תחיה של הימין השמרן לאחר שנושל מכוחו. בשונה מימין פאשיסטי, המונע מרגש בוער של הערצת עם ומדינה, ימין שמרן מונע מתועלתנות. זה הימין של מפלגת כחול-לבן, גנץ ולפיד
אין מתאים מהעיתוי הרוחש הזה להתמודדות עם השאלה שמעסיקה רבים מהמתמרמרים על כס הנצח של נתניהו. לקראת הבחירות ואחרי הפריימריז במפלגת השלטון הזמנו טובות וטובים לספק לנו תשובות. פוסט מתגלגל
כיצד מנסה נתניהו לדחות את הקץ והאם הוא יצליח? עו”ד דניאל חקלאי מביא את תמונת ההליך הפלילי שבו נתון ראש ממשלתנו השורד על כיסאו מזה עשור בעזרת התקרבנות, שיסוי והצגת עצמו כנרדף סדרתי
רה”מ המציג את עצמו כקורבן לומד על בשרו שזכויות האדם והאזרח אינן איזה קשקוש תמהוני של יפי נפש בוגדניים, אלא התשתית היחידה לקיומו של משטר דמוקרטי. אולי בשעת מצוקתו האישית יבין שלא רק העשירים והחזקים זכאים להליך הוגן