“המשימה להשבת החטופים היא מספיק ערכית כדי שנרוקן בורות מים”, אמר קצין בכיר. על מונח שהוא מעין תרכיז של כל מה שהישראליות ההגמונית מבקשת להיות ולהפיץ, ועל מי שלעולם לא יזכו להתהדר בתואר המפוקפק הזה
מגילומו את הצבר האולטימטיבי ב”מאחורי הסורגים” ועד חדירתם של שלושת המזרחים למעוז האינטימי של הישראליות האשכנזית בסרטו “החיים על פי אגפא” – על תמונת מציאות נסתרת שצפה ועולה מעשייתו של אסי דיין, עליה נגזר קשר של שתיקה
עלינו, המזרחים, להשיג שליטה על חלוקת המשאבים ולבנות את תרבויותינו מחדש, במטרה להנהיג את ישראל ולהציב חלופה להגמוניה האשכנזית-ציונית. עלינו להשקיע את זמננו בבנייה, ביצירה מתוך שברים. שיח עָקר המדשדש בביבי המרחב האשכנזי-חילוני רק יעלה בפנינו את בבואת הדיכוי ויחזיר אותנו למעגל הקסמים
הגיע הזמן לחסוך באנרגיות היקרות שמופנות לביקורת אינסופית על ה”שמאל” ולחכות לטרנספורמציה בתודעה או בפרקטיקות. כדאי להודות – יש סיכוי טוב שזה לא הולך לקרות. בינתיים אנחנו, המשפחות והקהילות שלנו ממשיכים להיות שותפים למפעל אלימות, דיכוי והרג
השיח המזרחי הפך להיות שיח ציבורי, ולכך ההגמוניה הלבנה לא היתה מוכנה בשום אופן. אז מה הפלא שמופיעות כל מיני דרישות נרגשות כמו “לתת יד לעתיד”? כותבים וכותבות בעקבות תוכניתו של אמנון לוי
הפרויקט של ה”יהודי-ערבי” מנסה להדגיש קשר היסטורי ונקודות דמיון קרובות כמו מראה חיצוני דומה, מנהגים וכו’, אך במקביל מתעלם ממרכיב השפה כשפה חיה, זמינה ואמיתית. מחשבות על המושג
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
