מדינת ישראל מעמידה לדין חייל מג״ב שדיווח ללהב״ה על יהודיות המקיימות קשרים עם פלסטינים. זו רק מראית עין ליברלית מצד מדינה שממשיכה להעמיק את האלימות הממוסדת משני צדי הקו הירוק: פלסטיני יכול להיות רק האויב, כמו שרקיה עיד אבו עיד היא קודם כל מחבלת. מול זה דרושה לנו שפה חדשה
נדמה לנו שיש הבדל בין הימין והשמאל, בין ההתנחלויות והתנועה הקיבוצית, בין קק״ל ומרצ – אלא שלמעשה בכל אלו יש רוב יהודי-אשכנזי שמרוויח מכללי המשחק הפוליטיים
שיח זכויות האדם הליברלי מתנער מעזרא נאווי, שלא דובר ״אשכנזית״ ואיננו מספיק ״נחמד״. מול השפה הטהרנית הזו יש להדגיש את הסיטואציה של הקולוניאליזם המתמשך בגדה המערבית ולא להדחיק את המציאות המלוכלכת
כתב ״עובדה״ עמרי אסנהיים לא ראה צורך מיוחד לעמוד על טיבם של אנשי ״פורום ישראל הירוקה״ ומקימו גלעד אך, מהם צמח ארגון ״עד כאן״. כך, מיליציה המורכבת מלוחמים קרביים לשעבר המרגלת אחרי פלסטינים תוארה בהתפעלות ובאהדה. רוצים לדעת מה באמת עושים ה״אידיאליסטים״ האלה?
עיתון הארץ החליט ש”הליברלים הישראלים הם הציבור המקופח ביותר במדינה” ושדרושה לו אוטונומיה. בדרך הוא מערבב בין תופעות שונות, לא מצליח לזהות כלל את הבעיה ולא מציע פתרון
המכון הפלסטיני לחקלאות ״כדורי״ בטול כרם הוא תזכורת לעבר אפשרי ולחזון מזרחי נשכח, שנרמס תחת הווה של הפרדה, אלימות יומיומית ודיכוי. קריאה מזרחית לסולידריות מתוך האתגר המשותף לימין ולשמאל המזרחי: יצירת כוח פוליטי כדי לקדם אג׳נדה מזרחית-חברתית