העתירה המזרחית נגד חוק הלאום מאפשרת לנו לחזור לתחילת המאה ה-20, לרגע בו מחיקתה של השפה הערבית היתה חלק משלילת תמונת העולם שהציעו יהודים ספרדים בני הארץ
הערבית אינה רק שפה, אלא גם צורת חשיבה וביטוי תרבותי המגדיר זהות. שימור מעמדה הנו קריטי להבנת עברנו היהודי והעברי. שירה אוחיון בסקירה על יהודי ארצות ערב והשפה הערבית, לאור עתירה מזרחית שהוגשה נגד חוק הלאום
נראה כי השדה הכלכלי – שבניגוד לזירות אחרות, דוגמת האקדמיה, אינו כבול לחלוטין למשטר הפריבילגיות האשכנזי – מציע למזרחים ממעמד בינוני אופק של הצלחה, והדבר מקבל ביטוי בדימויים טלוויזיוניים
האגו שלו קיבל בוסט כשהציעו לו להוציא את הספוקן וורד שלו כספר, שנה אחרי והוא חובק את “יפה נפש” שהציבור התגייס בהמוניו להפקתו. יוסי צברי משיב על השאלון שלנו ונזכר בדוכן הפלאפל המיתולוגי בשעריה ובתגובתו של השומר כשהבין שהוא משתתף באופרה
מעטים האמנים כאן שמצליחים לגעת בתנועה הגיאוגרפית הישראלית בידיים כל כך חשופות, ודיקלה עושה את זה בלב המיינסטרים. כמה מדויק היה לראות אותה על הבמה הזו, עם אלפים ששרים את המילים, מתפללים איתה לאלוהים, לשנה טובה יותר
סרטו של דוד דרעי “סלאח, פה זה ארץ ישראל” עושה עבודה טובה בלשבור את הלב. דרך נקודת מבטם של תושבי ירוחם שרואים עכשיו בפעם הראשונה את “התמונה הגדולה” אנחנו יכולים לחוות את הייאוש, האכזבה ותחושת הבגידה העמוקה של הציונות והמדינה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
