Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
תום מהגר
פעיל בעמותת עמר”ם לקידום תרבות וזהות מזרחית
המאמרים של תום מהגר
-
"מסרבים להיות אויבים": הכל דבש במתחם שבין הבימה ליפו
כולנו רוצים לדמיין מזרח תיכון חדש שבו יהודים וערבים הם לא אויבים, אבל מה לעשות שזה לא המצב. אין לנו זכות לקרוא לפלסטינים לנהל “מאבק לא אלים”. המחויבות הראשונה של השמאל היא לומר שהנורמליזציה של המצב הפוליטי כמות שהוא כעת היא האלימות הגרועה ביותר – ולא מי שמתקומם באומץ נגדה -
דוד הנחלאווי הוא קלגס, אבל לא רק
המעשה הנפשע של דוד אדמוב, כמו תנועות “הסרבנים הגיבורים”, הם לא יותר מאנקדוטות שהמערכת מייצרת. צריך לשאול, מהן הנסיבות הפוליטיות, מהי אופייה של המערכת, שמייצרת קלגס? האם סירוב פקודה, למשל, הוא בכלל אופציה מבחינתו של דוד אדמוב? -
ואני מאשים את האקלים הפוליטי של אורי משגב
שוב מנופפים בו, באותו “מלח הארץ” שאחראי למשטר ההפרדה הגזעני כאן ושומר על זכויות היתר שלו עד היום -
-
מאיפה יש לך את הכסף הזה?
מרחב מזרחי אלים הדורש התערבות מיידית של החוק, ומנגד מרחב אשכנזי כאוטופיה שהחוק הפלילי אינו רלוונטי לגביה. תום מהגר על “מתחת לאף” ו”מציצים”, שתי קלאסיקות ישראליות -
מירי רגב יושבת על כתפי ענקים
למה כשסתיו שפיר מתרפקת על עבר גזעני עין כולם מתעוורת, אבל כשמירי רגב מתגזענת כל הרשת גועשת? -
כשאשכנזי ומזרחית התמודדו
בחירה בדב חנין לכהונה שלישית ולא ביעל בן יפת לכהונה ראשונה, שניהם מועמדים ראויים לכל הדעות, היא שעתוק של אותם יחסי כוחות ישנים דווקא במרחב שאמור לקרוא תיגר על הסדר הקיים -
תלמידים יקרים, בקשה קטנה לי אליכם
על בתי ספר אליטיסטיים, גבולותיה של מודעות פוליטית ולחישה מפתיעה של פקח מיחידת עוז -
היה לנו טוב, היה לנו רע
קריאה במאמרים אחרונים של יורם קניוק, אברום בורג וסמי מיכאל חושפת את ההבדלים המהותיים באופן בו הם תופסים את ההיסטוריה הישראלית – ואת עצמם בתוכה -
כל מחנה והשלמה ארצי שלו
העובדה שגדעון לוי וסער סקלי הפכו לדמויות ריאליטי כה מוצלחות, בעוד נשים בעלות דעות דמות לא זוכות לאהדת הקהל או לחיבוק הטלוויזיוני, נעוצה אולי בהיותם הצאצאים של יפי הבלורית והתואר המיתיים. תום מהגר צפה ב”מחוברים 2″ וחשב שהנה עוד רגע קט וגדעון לוי שב למוטב
