• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מחפשים עסק ללא ערבים?

במדריך “דפי זהב” מאפשרים לעסקים לפרסם את עצמם באופן לא-חוקי באמצעות הקוד הציוני הוותיק “עבודה עברית”. פנייה בנושא הניבה תשובה מתפתלת ומלאת סתירות
דימי ריידר

חלק מהעסקים שמפרסמים עצמם ב”דפי זהב” משתמשים במונח “עבודה עברית”, כדי להבטיח לקוראים שלא יאלצו לעמוד בקשר עם ערבים אם יחליטו לפנות לשירותיהם. כמה נוח. שורשי המונח “עבודה עברית” מגיעים עד לראשית ההתיישבות הציונית בפלסטין – שחבריה העסיקו רק יהודים בעבודה חקלאית, במפעלים וכיוצא בזה – ושואבים משם ערך נוסטלגי שמעניק למונח לגיטימציה חלקית. כשהמונח נטבע, דובר על מאמץ להפחית אבטלה בקרב המהגרים (היהודים) ולחזק את כוחו של הישוב היהודי כיחידה כלכלית בפלסטין המנדטורית.

במבט לאחור, הפרקטיקה של “עבודה עברית” מיסדה לראשונה את מדיניות ההפרדה בפלסטין, היוותה גורם מפתח שהבטיח כי מהגרים יהודים לא יתערו לעולם בקרב הרוב הפלסטיני, ותרמה להעצמת מתחים קיימים לכדי הסכסוך האתני הכולל שמעיב על האזור כבר שלושת-רבעי מאה.

מאז 1995, למרבה המזל, אפליה בתעסוקה על רקע לאום אינה חוקית. עסקים שמצהירים בפני הלקוחות כי לא יאלצו לעמוד בקשר עם ערבים – מפירים את החוק. אולם מכיוון שסביר כי מאבק לאכיפת חוקים אלו על העסקים עצמם יתגלה כמסובך אם לא בלתי אפשרי, הושק קמפיין הפועל לשכנע לפחות את “דפי זהב” להפסיק לקדם את ההתנהלות המפלה של עסקים אלו. פורום הארגונים שותפות-שאראקה הפיק סרטון קצר שמצביע על כך שמודעות זנות אינן חוקיות ואינן מופיעות ב”דפי זהב”, אולם מודעות “עבודה עברית” שמייצגות תופעה לא חוקית באותה המידה, מתפרסמות ללא בעיה.

אני לא בטוח שחברה גזענית וסקסיסטית כמו שלנו תזדעזע מההשוואה (להערכתי רק א/נשים מועטים וראויים דואגים לדווח על מודעות שירותי ליווי /מסאז’/ זנות ברשת ופרסומים מודפסים קטנים – אבל הנה הסרטון:

שותפות-שאראקה מציעים גם טופס למילוי, שנשלח ישירות ל”דפי זהב” ומבקש מהם להסיר את המונח “עבודה עברית” מהמודעות במדריך. עד כה, “דפי זהב” חזרו לכל המוחים במכתב אחיד. שווה לצטט אותו כאן במלואו:

שלום רב,

בשבועיים האחרונים התקבלו מספר פניות לחברת דפי זהב בנושא “עבודה עברית” משתי קצוות הקשת.

ראשית, נדגיש כי חברת דפי זהב מוקיעה באופן הנחרץ ביותר כל תופעה של אפליה וגזענות, על רקע של מין, גזע דת, גיל וכד’.

שנית, לדפי זהב אין ולא הייתה קטגוריה בשם עבודה עברית.

באינדקס העסקים של דפי זהב מופיעים אנשים וחברות שהוסיפו את המילים “עבודה עברית” לשם המסחרי שלהם או לתוכן הפרסום שבחרו, אך לדפי זהב עצמה אין נגיעה לשימוש במונח זה.

יש לציין, כי דפי זהב משמשת כפלטפורמה פרסומית ללקוחותיה והיא אינה אחראית לתוכן הפרסום. ובוודאי כאשר מדובר בשם עסק או חברה שאושר בידי רשם החברות במשרד המשפטים. החברה אינה רשאית לבדוק את התנהגותם של לקוחותיה מעבר לרישום הפרסומי הנעשה על אחריותם.

בנוסף, נבקש להזכיר, כי מדובר במטבע לשון שגור במדינת ישראל מזה שנים רבות והשימוש במילים “עבודה עברית” אינו מהווה הפרת חוק. ישנם מופעים מוזיקליים, תוכניות טלוויזיה ועוד המשתמשים ואף נקראים במונח זה.

אם אכן יש חברות שפרסמו עצמן באינדקס העסקים של דפי זהב ונוקטות בפועל פעילות לא חוקית כלשהיא (גניבה, אפליה וכד’) – יש להתלונן נגד מפר החוק על התנהגות זו למול הגורמים הרלוונטיים והם רשויות החוק, המאפשרים את פעילות בתי העסק.

בברכה,

גיליה שפירא

מנהלת לשכת מנכ”ל

המכתב הזה כל-כך מפותל ומלא סתירות, שממש אין צורך בפרשנות. אני רק מקווה שהצעד הבא של שותפות-שאראקה יהיה לפרסם במדריך דפי זהב מודעות עם שמות חברות כמו “עבודה עברית פתרונות יצירתיים לחיסול במתחרים עסקיים” או “עבודה עברית שוד וגניבה – זה אנחנו”, או “השקעה קטנה – החזר גדול: חטיפת ילדים עבור כופר, עבודה עברית בע”מ”. במודעות אלו אפשר להוסיף את מספר הטלפון במשרדי “דפי זהב” ליצירת קשר.

בתגובה לתגובת “דפי זהב”, עמיתי רועי מאור פתח בהתכתבות עם הנציגה החתומה על המכתב:

גיליה שפירא שלום,

כפי שבוודאי שמת לב, המסר המקורי ששלחתי לחברת דפי זהב היה נוסח סטנדרטי, שנשלח גם על ידי רבים אחרים, וזה היה סך כל מעורבותי בקמפיין. אבל המסר הזה הוא כבר מסר אישי ממני לחברת דפי זהב, ועכשיו אני באמת מחוייב לקמפיין הביקורת כלפיה.

תשובתך מעוררת בי דאגה עוד יותר עמוקה מאשר התופעה הראשונית. האם עמדתכם הינה באמת ובתמים שתאפשרו כל נוסח שהוא במודעות המפורסמות בדפי זהב? אם מישהו ירצה לפרסם ילדים קטנים למכירה, בשר אדם, או דברים מסוג זה, האם תאפשרו לפרסם אותם? לחילופין, אם מישהו יכלול במודעה המופיעה במדריך שלכם את הביטוי “הכניסה ליהודים/שחורים/אתיופים/מזרחיים” אסורה, גם את זה תאפשרו?

אם נניח בצד את ההיתממות המשונה לגבי הביטוי “עבודה עברית”, שאינה מוסיפה לכם כבוד, הרי נראה שאת הגבול אתם מותחים, בפועל, באפלייה נגד ערבים. זה מותר, אבל אינספור עוולות אחרות לא הייתם מתירים לפרסם, אני מניח. ואם אתם באמת מאפשרים לפרסם כל זוועה וכל פשע, אני מזועזע כפליים.

כך או כך, אני מציע לכם לשקול מחדש את המדיניות בה אתם נוקטים. אני לא חושב שמוטלת עליכם החובה לסנן מראש תוכן כל מודעה למילים בעייתיות, אבל מהרגע שהתריעו בפניכם, אני מציע לאמץ מדיניות פשוטה הקובעת כי צמד המלים “עבודה עברית” לא יופיעו בדפי זהב. החלטה קלה לביצוע, שתמנע מכם את הנזק הכבד שבמדיניות הנוכחית, ותתרום משמעותית למאבק על דמותה של החברה שאתם חלק ממנה.

בדאגה עמוקה,

רועי מאור

תשובתה של גיליה שפירא לא איחרה לבוא:

שלום לך,

כנראה לא הסברנו עצמנו מספיק טוב.

אנו לא נפרסם דברים שהם הפרה ברורה של החוק ברוח הדוגמאות שהעלאת.

גם הסיווג עבודה עברית לא קיים במקומותינו.

במקרה של שמות עסקים שרשם החברות אישר את שמן, אין לנו סמכות ויכולת לסרב לפרסמן. הכתובת לכל השגה על כך היא המערכת המשפטית.

כאמור אנחנו כחברה דוחים בשאט נפש כל בטויי גזענות ואפליה.

בברכה,

גיליה שפירא

מנהלת לשכת מנכ”ל

הטיעונים של “דפי זהב” רחוקים מלהניח את הדעת. ראשית, “דפי זהב” היא ערוץ פרסום פרטי, שיכול לסרב למודעות כרצונו. שנית, כפי שניתן לראות מצילום המסך בהמשך, “עבודה עברית” מופיע כחלק משם החברה רק אצל 13 מתוך 25 עסקים שניתן למצוא במדריך כאשר עורכים חיפוש של צירוף המלים המפוקפק. אצל האחרים הוא מופיע כחלק מתיאור החברה. נקווה שהקמפיין של שותפות-שאראקה יצליח.

פורסם במקור כשני פוסטים נפרדים באנגלית במגזין +972. תרגום: רלוקה גנאה

כנראה שיעניין אותך גם: