למנהלי הרכבת יש רקורד ארוך של פגיעה בארגוני עובדים וניסיון לקבע את מעמדם ככלי עבודה לביצוע הנחיותיו של מנהל יודע-כל. איציק ספורטא על המאבק של גילה אדרעי וחבריה
ההבנה שכולנו טרף בידיה של אותה שיטה הרסנית מהווה חמצן חדש למוחים בכל העולם • הסירוב להודות בכך שהאביב הערבי היווה השראה עבור j14 הוא רהב אוריינטליסטי • הניסיון ליצור איזון בין דת לדמוקרטיה יכול להניב תוצאות חיוביות • ראיון עם יוסי יונה על חוויותו ומסקנותיו מקיץ סוער והאתגרים שבאופק
העמדה הליברלית ביחס לזנות היא עמדת הרוב, אך כמו כל הגמוניה היא שקופה ומופעיה הם מופעי המובן מאליו. כי מה בעצם ההבדל בין מכירת כליה למציצה בתחנה המרכזית? יונית נעמן על הצעת החוק לאיסור צריכת זנות
העציר המינהלי חדר עדנאן שובת רעב 58 יום, לעיני שלטון החוק והרחק מעיני התקשורת. יונתן אמיר על מצב שבו הגוף הפרטי הופך לזירה היחידה שבה יכול אדם להביע מחאה
המשפחות כושלות, לא מתפקדות ובעלות דפוסים בעייתיים, והממסד המטפל? לשון נקייה וצנזורה ממזערות את חלקו. שמוליק דוד קורא את השתיקות במחקר של משרד הקליטה על רצח של נשים יוצאות אתיופיה בידי בני זוגן
בנק ישראל ופקידי האוצר רואים בעובדי קבלן לא יותר מאשר מכשיר לקיומה של כלכלה משגשגת. מבלי למצמץ, הם מעזים לשלוף את העובדים במדינות סקנדינביה כצידוק לקיומו של המעמד המנוצל הזה בישראל. איציק ספורטא מזכיר לנו לאן באמת עלינו לשאוף
אני לא חושב שלי ולשאר אחיי עובדי הקבלן כדאי לתלות יותר מדי תקוות במו”מ. ככה זה כשהשותפים העיקריים לפשע המאורגן שנקרא עובדי קבלן, הם אלו שאמורים להביא את הפתרון. נתן שקרצ’י עם כתב האישום
את עופר עיני הסדר סמלי יחזיר לכותרות, אבל עבור עובדי הקבלן השובתים, סמליות שווה לתחת. הדס צור על האשפה הנערמת ברחובות ומחציפה לעומתנו את הסדר החברתי שאנחנו נוהגים להדחיק
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
