הסיפור של רשת המרכולים האמריקאית “מרקט בסקט” הוא סיפור על מאבק משותף של עובדים, מנהלים וצרכנים שהצליחו להוכיח שניהול מכבד יכול גם לייצר רווחים וגם לדאוג לתנאי עבודה ראויים ולמחירים נמוכים. הכי רחוק מרמי לוי ושופרסל
בחתימתכם, פסיכולוגיםות יקריםות, הוספתםן לארסנל האשמות הקורבן עוד אחת, חדשה ונוצצת. לחבורת ה”את מגזימה”, “למה לא צעקת”, “למה נזכרת רק עכשיו” ו”למה לא שמרת על הכוס שלך” תצטרף כעת גם: “את לא זוכרת נכון” – תוך ציות לכללי השיח שקבעו עורכי דינו של האנס. על פרשת בני שמואל
עם תחילת מלחמת עזה הקיץ נחתם באוני’ העברית הסכם קיבוצי חדש עם הסגל הזוטר – שמורכב אגב בעיקר מנשים. אבל זה ממש לא מבטיח כלום, כאשר עוד ועוד קיצוצים מובילים לאט אבל בטוח לחיסול מדעי הרוח
אני מדמיינת אותך על האופניים צועקת, אנשים עוצרים, מתערבים, התוקף בורח. הפי אנד. האם היית מצליחה מיד לאחר מכן, נניח ב-05:45, לעלות שוב על האופניים ולפדל הביתה? הביתה. האם אפשר לחזור הביתה אחרי שמבינות שהגוף שלנו הוא רשות הרבים?
יש שם בחוץ ילדה בת 13 שנשלחה על ידי הרווחה לדלג גם הערב מעל הדם שמכתים את הכניסה לבניין שלה, ומזכיר לה את אמא שלה שקפצה מהחלון לפני שבוע. אף אחד מהרווחה לא בא לדבר איתה או עם אחיותיה. עוד אחת לרשימה המתארכת של מתאבדיםות ממצוקה כלכלית
רופאים לזכויות אדם, בצלם ומחסום ווטש – שלושה ארגונים מתבוננים במציאות ורותי גינזבורג מתבוננת במבט שלהם. קטעים מתוך ספרה על צילום וארגוני זכויות אדם ישראלים בשטחים הכבושים
אם הפונדמנטליסטים-לכאורה של היום מאמינים שהם מצאו את דרכם לאמת, מדוע שיחושו מאוימים על ידי מי שאינו מאמין? כשבודהיסט פוגש בהדוניסט מערבי, הוא בקושי מגנה אותו. הוא רק מבחין בנדיבות שהחיפוש ההדוניסטי המערבי אחר אושר מביס את עצמו
בלשכת התעסוקה נרשם “סירוב” ובכך נגזר גורלה של משפחה להידרדרות נוספת שממנה אין מוצא במורד העוני, המצוקה והרעב – זולת המוות. ה-22 בספטמבר האחרון היה יום קשה במיוחד שבו נרשמו סירובים רבים לנשים יפואיות
במשך חודשיים היינו מיעוט מבוטל מול צונאמי של לאומנות, הסתה ואלימות. הנוכחות וההסתה של גופשטיין התקבעו כחלק טבעי ונורמאלי בבליינות של כיכר ציון. בליל חמישי, היום הקבוע של להב”ה, הכיכר היתה שלנו. רשמים מהפעולה בחמישי האחרון בכיכר ציון
והנה מצאתי את עצמי צועדת לאשפוז במחלקה הסגורה לנשים באברבנאל. 48 שעות של הליכה חסרת תכלית במסדרון, ורצון לברוח הכי רחוק שרק אפשר ממרחב שאמור להיות מוגן כדי לזכות בחזרה במעט שפיות ותחושה אנושית
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
