הפינוי הסלקטיבי של תושבי יישובי עוטף עזה מחדד את הפערים שהיו קיימים שם קודם: חברתיים, כלכליים וביטחוניים. איך ייתכן שממשלת ישראל ממשיכה להתעלם ממצוקת תושבי אשקלון, העיר המטווחת ביותר במלחמה?
מה אנחנו יכולים לעשות כעת למען עתיד אחר, מעבר לעזרה ולסולידריות לניצולי הטבח? מעבר לפעולות למען חיים שפויים משותפים? מעבר לתביעה שממשלת מחדל 2023 תתפטר? מעבר לדרישה לפדיון שבויים?
המתקפה הרצחנית על יישובי העוטף חורגת מכל דמיון אנושי והזוועות קשות מנשוא. נדמה שהדרג המדיני יבחר בכניסה קרקעית לרצועת עזה ויונתן אילן פונה אל החיילים ואל המפקדים בתחינה לשמור על צלם אנוש ולא לאבד תקווה באדם
כל הקונספציות קרסו, ובכללן אלו הנוגעות למשא ומתן על שבויים ונעדרים. יפעת הלל מסבירה מדוע כל שנייה שעוברת בלי שנערכים מאמצי על להחזרת השבויים היא בכייה לדורות
בארגון מופתי ובתחושת סולידריות עמוקה מתגייסים מבקשי המקלט בישראל ומתנדבים לטובת אזרחי וחיילי מדינת ישראל. סיגל אביבי, הפועלת בקהילה ומכירה את אנשיה ונשותיה מקרוב, מספרת על הימים האחרונים
האם למי שחי מחוץ לישראל יש פרספקטיבה טובה יותר על המתרחש כאן ועכשיו, בימים הסוערים האלה? האם רילוקיישן הוא באמת פתרון או שהוא מייצר חור נוסף בזהות? רעות כהן מנסה, ממרחק, להביט על המהגרים ועל הנשארים ועל אפשרויות השיח ביניהם
על עקרון הכנסת האורחים ועל עקרון הארעיות, הפירוק והבנייה מחדש נבנית הסוכה מדי שנה. צבי בן-דור בנית על הסוכה הקולקטיבית המזרחית-אזרחית ועל הסדר החדש שהיא מציעה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
