צעקת הפנתרים עודנה מהדהדת בין שיכונים לבתי פאר, בין עשירים לבין מי שידם אינה משגת. מחשבות על דרך הפנתרים השחורים ועל הצורך במחויבות אמיתית להליכה בנתיבי המהפכה המתמדת
אחרי הצבעת האו”ם על הכרה במדינה פלסטינית, אנו עלולים להתעורר למציאות אלימה שמתחילה בהפגנות פלסטיניות המוניות ונמשכת בתגובה ישראלית ברוטאלית. מתווה ראשוני לפעולה שתמנע שפיכות דמים
אלא שקול השמאל המזדעק על חוק החרם הוא קול שאינו אמיץ דיו. השמאל המוחה מדחיק את הסכסוך ההיסטורי ודבק בנתיב הקו הירוק ובחופש הביטוי תוך שירות התדמית הדמוקרטית-ליברלית של ישראל
העובדה שהחוק הבינלאומי מחשיב את ההתנחלויות לבלתי חוקיות אינה מספקת תוקף מוסרי לחרם, ודאי לא על המתנחלים. משטר האפליה הצבאי, על מגוון צורותיו, הוא לבדו ראוי לגינוי ולחרם. תשובה למתנחל