מעבר לדיון השוטף בזכויות הפלסטינים, עלינו לבחון מחדש שאלה שכמעט ואינה נשאלת: “מהן זכויות היהודים בפלסטין/ארץ ישראל?” זהו הבסיס לתהליך של דה-קולוניזציה ושינוי קריטי בתודעה הישראלית
ושוב יוצאת המדינה מגדרה כדי להציג את הבדואים כנוודים פורעי חוק, הפולשים לאדמות המדינה הציונית ומסרבים לניסיונותיה העיקשים לנרמל אותם בתוכה כאזרחים שווים. בעקבות דו”ח פראוור
במאמרה “הסכנה הבדווית” שפורסם ב”הארץ” מצטרפת קרני אלדד להסתה כנגד האוכלוסייה הבדואית בנגב, לקראת אישור דו”ח פראוור. נותר רק לשאול, מתי כבר נוכל באמת להפריח “את השממה”? תגובה
אף מוסלמי לא זקוק לתזכורת על מותו של הנביא מוחמד, ובכל זאת מאות הפורעים בדגלי כחול-לבן מצאו לנכון לצווח “מוחמד מת”. קולות שמהדהדים פרעות ממקום אחר, מזמן אחר
מנפוליאון ועד אובמה: עשרות שנים לפני הציונות העניקו אימפריאליסטים מערביים ליהודים לגיטימציה להתיישבות בפלסטין. היהודים נדונו מראש להיות זרים במזרח ונאמנים לאימפריה שמעבר לים. חלק ראשון
השיח הפלסטיני חייב לצאת מההכחשה ולהתחיל לדון ברצינות על הסוגיה היהודית והציונות: לא עוד מנצחים ומנוצחים, קורבנות ומקרבנים, אמת בלעדית, כי אם נרטיב חדש ומשותף לשני הצדדים
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
