מעמדה ואורחות חייה של משפחת נתניהו מעידים עד כמה ישראל נסוגה לפוליטיקה אירופית בסגנון המאה ה-18: מפרשת מני נפתלי והאיי.קיו של שרה ועד אופנת הגזע המהללת את הגניוס היהודי-אשכנזי – כל הדרכים מובילות לאידיאולוגיה של מריטוקרטיה גנטית. שושנה גבאי מפצחת את הזוג המלכותי
סטודנט יהודי בשם טל פורטגנג כתב מאמר שכותרתו: “מדוע לעולם לא אתנצל על הפריבילגיות שלי כגבר לבן”. המאמר חולל סערה ודיון במושג הפריבילגיה ומי נהנה ממנו בחברה האמריקאית – נקודת פתיחה מעניינת לדיון מקומי בפריבילגיות של יהודים, גברים, אשכנזים, הטרוסקסואלים וקבוצות נוספות
האוניברסיטה העברית לא חושבת שיש בעיה עם הנרטיבים בספרי לימוד העברית והערבית שלה, שמאדירים את הציונות ומטשטשים כל סימן לכיבוש, ממש כפי שהיא לא נמנעת מהפעלת כוח נגד סטודנטים ערבים בתוך הקמפוס. כשהמאבק על התודעה מסתיים במג”ב
בישראל, חג המימונה התרוקן ממה שהיה פעם סמל החיבור בין יהודים למוסלמים. במרוקו, החלו לאחרונה סטודנטים לא-יהודים לראות במימונה ובמוטיבים יהודיים נוספים חלק חשוב מהמורשת שלהם והקימו את “מועדון המימונה”
בין רוסייה לערבייה אפשר לבלבל. אבל בין סיווג אתני שעושים ילדים לבין זה שמבצע מוסד רב כוח – אי אפשר לבלבל. הראשון יכול להיות נושא לשיחה חינוכית. השני משמעותו דיכוי, השפלה, נישול, הדרה ואולי מאבק. הנה סיפור קטן על גזענות באוניברסיטה
בשנים האחרונות האקדמיה הפכה לאחד משקי החבטות שמואשמים בהרבה יותר מתחום אחריותה. עודד גולדרייך מהפורום להגנת ההשכלה הציבורית מצביע על מקומה של האקדמיה במסגרת מנגנוני הדיכוי הן כסובייקט מדכא/משחרר והן כאובייקט מדוכא/משוחרר. חלק א’