מטרת “מחאת הסרדינים” אינה קידום עקרון שוויון הזדמנויות חינוכי, אלא מהלך נוסף של קבוצות הורים מבוססות לקדם את האינטרסים שלהם על חשבון אלה הנמצאים בתחתית הסולם החברתי, הכלכלי והחינוכי. ואיך כל זה קשור לאי-השוויון בשטחי השיפוט?
אם יש משהו שמערער כיום את הדמוקרטיה, הרי שזה התרחקות האליטות הגלובליות מהקולקטיב המקומי שנפגע מהגלובליזציה הכלכלית, והתמקדות האליטות בעיקר בעצמן ברוח האינדיבידואליזם המקודש
השנה הבאה היא שנת שמיטה. לשמיטה יש משמעויות עמוקות שהוזנחו שנים רבות – כלכלית, רוחנית ואקולוגית. כיום, מספר גורמים פועלים בו זמנית כדי לתרגם משמעויות אלה לכלכלה ולחברה בנות זמננו. יישומים אלה יכולים להיות מרחיקי לכת
הכלכלן הראשי המיועד לבנק המרכזי של אנגליה, אנדרו הולדיין, מצטרף לקריאה של תנועה בינלאומית של סטודנטים לכלכלה לשינוי לימודי הכלכלה המנותקים מהמציאות ללימודים מגוונים שמצויים בדיאלוג עם תחומי ידע אחרים. העולם השתנה, אבל לימודי הכלכלה לא השתנו, וזה הזמן לשנות אותם
הצידוק היחידי לקיומה של ועדת גרמן הוא הטיעון של “מגיע להם”: עשירים לא צריכים לעמוד בתור, ורופאים “כוכבים” זכאים לשכר שערורייתי. משל היה הכסף המדד הנעלה ביותר של זכות אנושית, שלא לומר מהותה של זכות זו. שלמה סבירסקי מציע שני פתרונות יצירתיים וחדשניים לבעיה
גדלנו במספר, התרחבנו לענפי תעסוקה נוספים, נאבקנו על זכויות עובדים ובשנה הקרובה אנו מתכוונים להוביל מאבק להעלאת שכר המינימום ל-30 ש”כ לשעה בכלל המשק, ולמען שוויון בין כל בנות ובני האדם על בסיס השאיפה לחברה ללא מנצלים וללא מנוצלים
מחקר של הבנק המרכזי האנגלי מעביר טענות רדיקליות ללב המיינסטרים, לפיהן מרבית הכסף בשוק מיוצר על ידי בנקים פרטיים מתוך אינטרס הרווח שלהם, והדפסת הכסף על ידי המדינה אינה אלא שבריר מתוך הכסף החדש שמוזרם בקביעות לשוק. התוצאה היא הרסנית עבור כולם מלבד הבנקים – אבל יש מה לעשות בנידון