הכוחות המחוללים את גלי המחאה, כאן כמו גם בעולם הערבי, אינם מצייתים לצורת הארגון המפלגתית הקלאסית. הם מניבים שיח אזרחי חדש, מאתגר ובלתי צפוי המעמיד את השלטון במבוכה
ועל כן יש לחשוב איך לממש את המהפכה: הקמת מפלגה חדשה, תמיכה נוספת בחד”ש, השתלטות על מפלגות קיימות, וכמובן חיזוק ארגוני עובדים קיימים הם רק חלק מהאפשרויות
רה”מ מרמז על קיצוץ במשרדים, אך זה לא הפתרון. במקום ללמוד ממדינות שבהן יש צדק חברתי גבוה, כאן מתעקשים על הטבות מס במיליארדים לבעלי ההון ועל השקעה חברתית מהנמוכות בעולם
מה שמפריע למבקרי המחאה מימין זו התחושה שגנבו להם את המונופול על קביעת סדר היום הלאומי: החלפת השיח הלאומני אודות שטחים ואויבים מבית בשיח אזרחי של זכויות וצדק חברתי
תפקודם של קברניטי העיר בגל המחאה הנוכחי מוכיח את חלוקתה של תל אביב לאזורי עדיפות. אך למרות ההפקרות שנהוגה בעיר מזה שנים, נציגי הקואליציה לא מהססים להתהלך בין האוהלים ולהעמיד פני מהפכנים
תורניות גינון, ארוחות משותפות, ישיבות – זה עשוי להישמע היפי מדי, אבל האמת שהחיים בקו-אופ דיור הם אופציה זולה וקהילתית, המציעה אלטרנטיבה למבני הבעלות הקיימים ומחברת בין אנשים שבחיים לא היו מדברים אחד עם השני. פתרון מסוג אחר