תרבות הצריכה
-
שקט שמערער את תחושת המציאות
זה כאילו פיצחנו איזה קוד שלא היינו אמורות בכלל לדעת עליו. ההחלטה לשים לרגע אחד את המציאות הנוראה של המינים הכבושים והמשועבדים תחתינו ברחוב האנושי. עדות ממיצג “בסבל כולם שווים” -
שלום, רצינו להציע לך הלוואה
צריכה בלתי מחושבת מהווה מכרה של זהב לפלחי שוק כמו האשראי, ההלוואות והמשכנתאות. בעקבות הפרסומים האחרונים על התנהלותם הכלכלית ה”לא נכונה” של ישראלים -
רוח הבלהות של הפוליטי
אז רצינו שינוי, אבל העדפנו מכנה משותף ומצאנו לו סלוגן נהדר, תמצית מזוקקת של יופי קונצנזואלי: צדק חברתי. בין הצטרפותה של סתיו שפיר ליאיר לפיד לבין איציק שמולי המצהיר כי המחאה אינה רלוונטית, שב ומתבהר הכשל של מחאת הקיץ שהתעקשה שהפוליטי יישאר מחוץ למאהל -
אחיותינו, מוצר צריכה
העמדה הליברלית ביחס לזנות היא עמדת הרוב, אך כמו כל הגמוניה היא שקופה ומופעיה הם מופעי המובן מאליו. כי מה בעצם ההבדל בין מכירת כליה למציצה בתחנה המרכזית? יונית נעמן על הצעת החוק לאיסור צריכת זנות -
מי צריך שוטפי כלים?
את התשובה לשאלה הזאת, השאלה בהא הידיעה של ביקורת תרבות הצריכה, כדאי להתחיל להבין דרך “דפוק וזרוק בפריז ובלונדון” של ג’ורג’ אורוול


