במו ידיהם יצרו המנהיגים הישראלים את התנאים להולדת המהלך הפלסטיני באו”ם, וכעת הם מתרוצצים, ספק בבהלה ספק בהתנשאות מזויפת של מדכאים, כדי למנעו. אם יצליחו ואם לאו, הפלסטינים עברו לדבר בשפה חדשה – שלא רוקדת לחלילו של ביבי
רגעים של דרמה ורוגע בין אלי בבית הכנסת בבני ברק, יהושע ותמי בבית סוקולוב, אסנת במאהל ג’סי כהן, איליה בבר הרוסי במרינה של אשדוד ואסמאעיל במסגד בחברון. מסע בספטמבר: חלק שלישי
פתרון המתייחס לשטחי הגדה, רצועת עזה, מזרח ירושלים והתפוצה הפלסטינית, לא יהיה שלם אם לא יכלול גם התייחסות לעניינו של המיעוט הפלסטיני בישראל. סקירת הספר “Israel’s Palestinians: The Conflict Within” וכמה הרהורים על הוראה
פסיקת בג”ץ השבוע לגבי תוואי גדר ההפרדה בכפר וולג’ה נותנת למערכת הביטחון יד חופשית להמשיך ולכתר את הכפר בחומת בטון. זה נעשה בשמנו, אך לא למען ביטחוננו (רמז: ההתנחלות הר גילה)
מרגע שהפסקנו להתבייש והתחלנו להפנים שהצרות שלנו הן לא כישלון אישי כי אם בעיה חברתית, החלה תגובת שרשרת עצומה וצודקת. ומה טבעי יותר מלהכניס את השמאל לתמונה. על הקשר בין שמאלנים למחאת קיץ 2011
שוב מתגלה שמערכת השיפוט המיועדת לפלסטינים אינה מקפידה על זיקה בין עדויות החיילים לבין המציאות בשטח או על הלימה בין ההגיון הצבאי לחקר האמת. עדות ממעצר שגרתי בבית אומר
משהו במחאה הזאת מאפשר מצב שבסופו היא תדחה מעליה את השותפות באפרטהייד. דרך איומי החרם על ישראל, והשאלה מהם המקומות שישראל, או תל אביב, אמורות להידמות להם – אולי פשוט מאסנו בבידוד של וילה בג’ונגל במזרח התיכון?
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
