המלחמה בסודאן גובה קורבנות רבים, אך הנשים והנערות סובלות במיוחד: הן נתונות להתעללות מינית קשה, והוריהן משיאים אותן בגיל בית הספר היסודי בניגוד לחוק הבין-לאומי, מתוך אמונה מעוותת שנשים מנוסות מינית נפגעות פחות מאונס
במקום לדאוג להחמרת ענישה לכל הגברים האלימים – ללא הבדל דת, מעמד או לאום, עבר אתמול (א’) בכנסת חוק גזע טהור שתכליתו לשמר את העליונות היהודית גם בתחום הפגיעה המינית
לפני שלושים וחמש שנה, בשמרת, לא היה אינטרנט, לא היו ניידים עם מצלמות משוכללות, לא היו אפליקציות ורשתות חברתיות. מאז העולם נעשה אכזר יותר, והכלים מתוחכמים ומסוכנים יותר. אבל יש מה לעשות
מעשיו הנפשעים של הקצין מצטרפים לאסופה של מעשים נתעבים המתרחשים חדשות לבקרים בחסות מנגנון אידיאולוגי משומן היטב המאפשר לרבים במדינה הזו לראות בערבי כנחות, כתת אדם, ולחיות את חייהם כאילו כלום
האם ניצול מיני בטיפול הוא תוצאה של בלבול תמים? אם נלך לפי השיח הגלוי שמתקיים בקהילה המקצועית, נדמה שעבור פלח משמעותי מהמטפלים התשובה לכך היא כן, כן מהוסס
מוסדות הרווחה קרסו, תקציבים הוקפאו, ניהול משבר הקורונה הופקד בידי גברים, ובינתיים נשים נרצחות, מעגלי האלימות והעוני הולכים ומתרחבים וסיפורי מי-טו נחשפים מכל עבר. לרגל יום האשה ומשבר פוליטי מתמשך, שוחחנו עם ארבע פעילות חברתיות על על הצלחות קטנות וגדולות, על ההתעוררות של הציבור ועל תקווה לימים אחרים
כיצד ייתכן שאלימות כלפי נשים עדיין נתפסת כמחיר כדאי למען שמירת שמו הטוב של גבר? האיסור על פרסום שם התוקף, שיתוף הפעולה של התקשורת – כל אלה צריכים לפוס מן העולם
קריסת מודל הסמכות מביאה לכך שאלימות מינית – מתקיפה אישית ועד לאונס קבוצתי – הופכת לתופעה חברתית בעידן המשברי שבו אנחנו נתונים; מדוע זה קורה, איך זה קשור לפוליטיקה, ומה לעשות ביחס לכך
שלוש שעות ארוכות נמשך הדיון בעונש שיקבל אלון קסטיאל. שלוש שעות שבהן נשים הגיעו להחזיק שלט, להגיד מילות חיזוק, לשתף. כמה פשוט ומובן מאליו, ככה מהפכני: זה התפקיד שלנו כקהילה פמיניסטית