בהתחלה חשבתי שזו פרסומת לאונס, אבל אז הבנתי שזה איום ישיר. בא מר ז' ממשרד הפרסום ואומר "תשמרי על הכוס שלך", כדאי לך, למה אנחנו מאיימים עליו! על הקמפיין החדש של "טיים אאוט"
יונתן היילו הורשע ברצח האנס שלו, ירון איילין, ונגזרו עליו 20 שנות מאסר שכן מעשיו לא עמדו במבחן "האדם הסביר". האם בית המשפט שמע, באמת, את עדותו? האם לקח בחשבון את הטראומה? האם הבינו השופטים כי נפשו נרצחה שוב ושוב כאשר נאנס פעמיים?
נכון כל פעם ששומעים את "בדד" זוכרים היטב שזהר היה מכור לסמים וגם הואשם באונס? זה חשוב וזה מצוין. כך נלחמים בתרבות שמאפשרת ניצול מיני: מזכירים את הבעייתיות של האנשים אותם אנחנו אוהבים ומעריצים. רק תזכרו את זה גם כשאתם קוראים אבידן, צופים בפולנסקי, מתענגים על הגיגיו של דן בן…
הסטטיסטיקה של מספר הנשים שמותקפות מינית במהלך חייהן מטשטשת את העובדה שהאירוע הזה חוזר בחיי הנשים הרבה יותר מפעם אחת. רק אירוע אחד ויחיד נחשב בעל מספיק בשר, כדי להיספר. אודות היתר אין מדברות ומדברים
השופט ישעיה אינו הראשון שמעניק לגיטימציה לאלימות מינית. עירית נגבי על התפיסות לגבי נשיות וגבריות ויחסים "נורמליים" בין גבר ואשה, המעצבות את הגדרות האונס שבבסיס ההכרעות השיפוטיות
כשזה נוגע לנשים, ההבחנה בין משפט שדה למשפט הוגן מתגלה כבעייתית. ההליך ההוגן הפורמלי נחשף פעמים רבות כמוטה נגד נשים, ומשפט שדה? זה מה שנעשה לנשים בבתי המשפט, במשטרה, בעבודה, ברחוב ובחברה בכלל, כשהן מעיזות להתלונן. טל רובין בעקבות פרשת עמנואל רוזן
אחת אחרי השנייה, מקרה אחר מקרה שאף אחד מהם לא דומה לקודמו – אבל בין כולם מחבר כאב אחד מושתק: הבמאית מיכל אביעד מביאה את הסיפורים שסיפרו לה נשים בעקבות סרטה "לא רואים עליך", שבמרכזו שתי נשים שנאנסו בצעירותן על ידי אותו אנס סדרתי, ומסבירה למה חשוב לה להעביר אותם…
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
