מגילומו את הצבר האולטימטיבי ב”מאחורי הסורגים” ועד חדירתם של שלושת המזרחים למעוז האינטימי של הישראליות האשכנזית בסרטו “החיים על פי אגפא” – על תמונת מציאות נסתרת שצפה ועולה מעשייתו של אסי דיין, עליה נגזר קשר של שתיקה
בישראל פגשו היהודים המזרחים שלטון פוליטי שדרש צייתנות גם כשזה הגיע לענייני תרבות. כולם היו צריכים להתאים את עצמם למודל הצבר המיוחל ששר מוזיקה “עברית” סטייל נעמי שמר ולהקת הנח”ל. ואז התחילה מוזיקת הקסטות. מסע מוזיקלי, פרק ב’
אם מכל הוויכוח הזה תיפתח למתיקות של השיר הזה, יהיה זה רווח גדול עבורך. אם לא תאהב את השיר, זה כנראה בגלל שהתעקשת להתמקד בספירת אקורדים. יש כאן מעידה, וזכות הפיוטים שקינאת להם, תגן עליך
גמר “אייל גולן קורא לך” היה שידור מזרחי גדוש, מוטעם וממובטא במובן הפוליטי הרחב של המילה, ויצר פתח ליצירת רב-תרבותיות אמיתית ושינוי של הרגלי צפייה. מירב אלוש-לברון בעקבות המאבק שהיתה שותפה לו לשידור הגמר בערוץ 2 (ומברוק לעדן אבוטבול!)
בסרטו “בלדה לאביב הבוכה” כותב בני תורתי מחדש את הסיפור המזרחי בקולנוע הישראלי, ומציב במרכז הפריים את התרבות המזרחית תוך ויתור על המבט ההגמוני האשכנזי. ואת זה הוא עושה דווקא בעולם דמיוני ללא זמן ומקום קונקרטיים
מסתבר שהשנאה למוזיקה המזרחית, ליוצריה ולאוהביה, מלבלבת ביחס ישר לעליית הגזענות בישראל. לא מפתיע, אך מעניין לבחון את הדמיון בין הבהלה שאוחזת בהגמוניה התרבותית לתגובה המותנית של חברי הכנסת
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
