מערכת שמחברת בין נטייה מינית לבין פגיעה בשם טוב, היא כזו שמשמרת את הבושה המיוחסת למיעוטים מיניים ומגדריים, ומשדרת להם, כמו גם לציבור הכללי, שיש ממה להיעלב ועל כן, אף יש במה להתבייש. על יאיר נתניהו, לשון הרע ואוני׳ בר אילן
בניגוד לעבר, פוליטיקה היא שדה הכוחות המתקיים בין הממשלה למחזיקי החוב החיצוני שלה. לכן, על הממשלה לתת קודם כול מענה לצרכיהם, ואין זה פלא שממשלת ישראל הפקירה את ביטחונם של אזרחי ישראל
בוקר נאום נתניהו: מי שהבטיחו לנו לפני 15 שנה בלי להניד עפעף שנמצא אקדחים מעשנים בלב בגדאד, טוענים עכשיו שחייבים להפציץ באיראן. חשוב שנדאג, אבל מזה שהממשלה או המודיעין לא אומרים לנו בדיוק את (כל) האמת
הוא לא רק ציני. הוא בעיקר חסר אונים. הוא לא רוצה שיהודים ייפגעו אבל זה קורה שוב ושוב מכל עבר. מה עושים? הורסים בתים. למה? כדי להרתיע. אבל הצבא אמר שזה לא עוזר ואף מזיק. ביבי המלך והנסיך הקטן
במדינה המסירה את אחריותה בתחום החברתי והכלכלי, מתפתחים אי-שוויון ועוני ונוצר משבר דה-לגיטימציה מצד האזרחים. הממשלה, מצדה, מתמודדת עם זה באמצעות שליפת מצעד אויבים קיומיים המתחלפים לפי הצורך
נתניהו, לפיד ופלוג הכריזו על קיצוץ רוחבי של מיליארד וחצי שקלים בעקבות “צוק איתן”, שיתווספו כמובן לתקציב הביטחון. את חשבון הדמים ישלמו שוב האזרחים מן השורה
התזה בדבר העליונות המוסרית של ישראל על שכניה היא מוטיב קבוע בשיח הדומיננטי בישראל. מה שמדהים הוא שאפילו הרצח המזעזע של מוחמד אבו ח’דיר לא רק שלא מערער את התזה אלא הופך בהבל פה לראיה נוספת לעליונות זו. על כוחה של אמונה
מעמדה ואורחות חייה של משפחת נתניהו מעידים עד כמה ישראל נסוגה לפוליטיקה אירופית בסגנון המאה ה-18: מפרשת מני נפתלי והאיי.קיו של שרה ועד אופנת הגזע המהללת את הגניוס היהודי-אשכנזי – כל הדרכים מובילות לאידיאולוגיה של מריטוקרטיה גנטית. שושנה גבאי מפצחת את הזוג המלכותי
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
