מי קוטף את פירות ״עץ הכסף״ עליו מדבר נתניהו? בעיקר השכבות המבוססות ובני הברית האידיאולוגיים של ביבי. לא הפריפריה, לא היישובים הערביים ולא עיירות הפיתוח. זה ניכר בהשתתפות הממשלתית ובמבחני המיצ״ב
השימוש במקלטי מס מגדיל את אי השוויון ופוגע ביצירת מקומות תעסוקה חדשים. מסמכים שנחשפו לאחרונה חושפים כי גם בישראל ישנה ״כלכלה שחורה״ של פוליטיקאים ובעלי הון
המצוקה של משפחת היורה מחברון מאוד מטרידה את ביבי, בעיקר בהקשר להישרדותו הפוליטית. ומה על המצוקה של משפחת מנגיסטו, שבנם אברה מוחזק למעלה משנה בשבי חמאס?
הציבור פסק נגד המתווה. בג”ץ פסק נגד המתווה. נבחרי הציבור היושבים ברשות המחוקקת לא יכולים עוד להתעלם לא מהאחד ולא מהשני. אפילו אם ראש הממשלה לא מבין עדיין שהניסיונות שלו לשנות את כללי המשחק לא צלחו
נתניהו חוזר ומספר לנו בימים האחרונים כמה חשובה לו המשילות. אלא שבממשלתו המשילות רחוקה מלהיות ראויה – הוא הרי ממלא תפקידים של ארבעה שרים שונים. בנוסף, הממשל הדמוקרטי תחתיו אנו חיים אינו ממש מקפיד על שקיפות או על זכויות המיעוט. זו משילות רעה
שוב נתניהו מצליח למשוך אחריו עדר תומכים – כולל מרצ – בגל ההסתה הנוכחי כנגד חברי הכנסת מטעם בל”ד. הוא משקף את מה שמרבית החברה הישראלית חושבת: זכויות הערבים בישראל מותנות ברמת הכניעות שלהם
זועבי, גטאס וזחאלקה הם ההתרסה האולטימטיבית כנגד “הפרחת השממה”, “ארץ ללא עם, לעם ללא ארץ” ושאר המאמצים הישראליים השקדניים להעלים את הזהות הפלסטינית של הערבים בארץ. לא פלא שביבי נטרף ופועל נגד בל״ד בכל הערוצים
ועדת פילבר פרסמה מסקנות ביניים בנוגע לשוק התקשורת המקומי ברוח נתניהו: “פתיחת השוק”, “יצירת תחרות” ו”שחרור שוק התקשורת מרגולציה מכבידה”. אלא שצעדים אלו ייצרו כאן עולם של בידור עד מוות, תכניות דלות ורדודות ולא יצירה מקורית
חוסר ההוגנות התקציבית כלפי המגזר הערבי בישראל היא בעיה מתמשכת, אותה כל אדם הגון צריך לרצות לפתור. אז מדוע הגישה הכללית היא ״שיגידו תודה״? ומדוע נתניהו והכנסת בוחרים, שוב ושוב, להשפיל אוכלוסייה זו?