איכשהו, יש מי שמוצאים דרך להאשים את המוסלמים בנסיבות שהובילו לפיגוע בנורבגיה. בישראל הופך האירוע לכלי ניגוח של השמאל והרוצח – לידיד ישראל. את המגמה הזו מוביל כאן באופן בלתי מפתיע הד”ר גיא בכור
עיתונאי אחראי היה בודק מה יכולה וצריכה המדינה לעשות כדי שלא יהיו בה אוכלוסיות שלמות של אנשים מיואשים, ללא עתיד. תגובה למאמר רווי שנאת זרים וגזענות של אראל סג”ל
ההתמקדות ביחסי יהודים-ערבים כמדד לגזענות מלבינה את הגזענות המופעלת כלפי מזרחים, דוגמת “איזה כיף שהבבונים של היס”מ מרביצים לבבונים של בית”ר”. כתבותיו של אלון עידן, אוהד הפועל תל אביב, כמקרה לדוגמה
אף מוסלמי לא זקוק לתזכורת על מותו של הנביא מוחמד, ובכל זאת מאות הפורעים בדגלי כחול-לבן מצאו לנכון לצווח “מוחמד מת”. קולות שמהדהדים פרעות ממקום אחר, מזמן אחר
בעוד רה”מ משווק את ישראל כגן עדן דמוקרטי עלי אדמות לערבייה, המציאות מוכיחה שהמדינה דווקא דבקה בצמצום ערכי האזרחות והשוויון. הגיעה העת לחלץ את האזרחות מתוך הסד של מקצוע לימוד
הגזענות במערכת החינוך החרדית זוכה לתמיכה של משרד החינוך, ועיריית תל אביב לא שונה בהתנהלותה מבתי הספר של בית יעקב בעמנואל או בירושלים. ראש העיר התל אביבי בכלל מעדיף שלא להדרים