הפרת הטאבו על הדיכוי המזרחי בישראל הצליחה להחריד השבוע את אמות הסיפים של הבית הלאומי. איריס חפץ עם הסבר לפחד הקדמוני האשכנזי מגברים מזרחים, ועם הפתרון הפרימיטיבי של בליעה ועיכול, המאפשר להם לשמר את הסדר החברתי
דחו שופטי הרוב את העתירות נגד “חוק האזרחות” באומרם: אנחנו לא נרשום לכם, הציבור היהודי בישראל, “התאבדות לאומית”. אבל מה בדיוק הם כן רשמו לנו בפסיקתם? חגי אלעד על רמיסתן של זכויות אדם בשם כוח שלטונו של החוק
תושביהן הערבים של הערים המעורבות החדשות נתקלים מדי יום באפלייה מוסדית. חסיה חומסקי פורת חושבת שטוב תעשה עיריית כרמיאל אם תדאג לספק שירותים בסיסיים לערבים המתגוררים בה, בטרם תפתח את שעריה לגרעינים תורניים
אפשר היה לצפות שאנשי ש”ס, לאור מה שעברו בתוך החברה החרדית-אשכנזית, יבקשו להילחם בכל תפיסה היררכית, גזענית ומדירה. ליאת שטייר-לבני מסבירה איך קרה בדיוק ההפך ביחס לאתיופים
פשיעה נגד ערבים אינה עניין פנימי, פשיעה נגד נשים אינה עניין אישי: דורית אברמוביץ’ על הקשר בין נפגעות אלימות מינית שעדיין מחכות ליום בו קצב ייכנס כבר לכלא, לבין נפגעי אלימות גזענית שאיש לא ממהר לחקור
על בידוק ביטחוני, תיוג אתני והפרת זכויות יסוד של האזרחים הערבים בישראל במקומות ציבוריים או בשדה התעופה – הכל בחסות החוק. עו”ד ראויה חנדקלו עם כמה מן המקרים שהגיעו לשולחנה בעת התמחותה בעדאלה