האמנם בשם הפלורליזם צריך “לאזן” את דבריה של ח”כ ממפלגת בל”ד עם ח”כ מהימין הקיצוני? מכתב מחאה לראשי מכללת בית ברל על ביטול השתתפותה של ח”כ חנין זועבי בכנס השנתי לזכרה של ד”ר ויקי שירן
בהתחלה מרוקנים את התיק הגדול, אח”כ שולחים גם את מטען היד לתור מיוחד. הילאל אלוש קיווה להספיק לדיוטי פרי לפני הטיסה, אבל הבידוק הביטחוני לערבים בלבד חשב אחרת
המשפחות כושלות, לא מתפקדות ובעלות דפוסים בעייתיים, והממסד המטפל? לשון נקייה וצנזורה ממזערות את חלקו. שמוליק דוד קורא את השתיקות במחקר של משרד הקליטה על רצח של נשים יוצאות אתיופיה בידי בני זוגן
בדיוק כמו אמג’ד שיכול להימלט אל בית האח הגדול אבל לרגע לא ישכח ששכניו רוצים שייעלם, ילדינו מבלים יחד באחווה עמוקה אבל יודעים בדיוק מה קורה שם בחוץ. אז למה שיזדעזעו מגרפיטי עילג? אורלי נוי, אמא לשתי בנות בביה”ס הדו-לשוני, על כתובות הנאצה שרוססו שם
שנים של אפליית מזרחים וכיבוש יצרו בישראל תרבות של קול דאלים גבר, ומציאות בה כל אחד דואג לעצמו ולקבוצתו הלאומית או האתנית. מיכה רחמן על הצורך במדיניות רב-תרבותית שתכיר באופן ממוסד בשוני
שלמה מעוז, קפיטליסט קיצוני ותומכו הנלהב של נתניהו, תוקף את המחאה של “רוטשילד” בשם ערכים חברתיים שהוא עצמו בז להם. עמוס נוי מזכיר שלמגינת לבם של פעילי שמאל מזרחי ואשכנזי גם יחד, אין שום חפיפה אוטומטית בין מאבק מזרחי ומאבק חברתי
ההתייצבות מאחורי שלמה מעוז בשל היותו מזרחי וההשתלחות בדפני ליף בשל היותה אשכנזיה מבטאת פוליטיקה ימנית מוכרת ומסוכנת, לפיה מוצא אתני הוא בסיס מספיק להזדהות וסולידריות. רן הכהן על גזענות ומונופולים