חיסול ההזדמנות לרגיעה

זמן קצר לאחר שובו של גלעד שליט ניסחתי הצעת הסכם להפסקת אש ארוכת טווח, אשר מסרתי לגורמים רשמיים בישראל ובחמאס, שהתבססה על ההנחה כי אף אחד מן הצדדים לא היה מעוניין בחידוש הלחימה. נסמכתי על הניסיון האישי שצברתי כאשר סייעתי לארגן הפסקת אש קודמת בין ישראל לעזה אחרי התקפת הטרור מסיני באוגוסט 2011, במהלך המו”מ לשחרור שליט.

במהלך השנה החולפת סבבי שיגורי טילים הניבו את אותן התוצאות, בעוד שני הצדדים מחפשים דרך להימנע מהסלמה מלאה שלא תביא לכל תועלת פוליטית או צבאית. מאז, להוציא סבב האלימות האחרון שהחל לפני כשבועיים, אש הטילים מעזה שוגרה לאחר פעולות סיכול ישראליות כנגד חוליות טרור. על סמך מידע של גורמי מודיעין ישראליים, רובן המכריע של הפגיעות היו בחוליות של הג’יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות העממיות. רוב הזמן חמאס השקיף מהצד ואיפשר לפלגים האחרים לשגר את טיליהם, עד שהמחיר האנושי נהיה גבוה מדי. בשלב זה ביקש חמאס התערבות מצרית להשבת השקט. בסבבים האחרונים חמאס, תחת לחץ ציבורי, הצטרף לירי הרקטות אבל כמעט תמיד כיוון את טיליו לשטחים פתוחים כאשר הנזק שגרמו היה מינימלי; היה ברור לכל המעורבים בדבר שחמאס לא מעוניין בהתדרדרות המצב, ושהארגון הסכים לכפות הפסקת אש על כל הפלגים האחרים וכן על עצמו.

איש המפתח מצד חמאס היה אחמד ג’עברי, מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. כאשר הוא השתכנע שישראל מוכנה גם היא לרדת מהעץ, ג’עברי היה מוכן לתת את ההוראה ולאכוף הפסקת אש על כל הפלגים כולל חמאס.

לפני כמה חודשים החליטו הן ישראל והן חמאס שלא לפעול על בסיס הצעתי להפסקת אש, הכוללת מנגנון שימנע מישראל ביצוע פעולות סיכול ויאפשר לחמאס להוכיח את נכונותו לפעול למניעת התקפות טרור. שני הצדדים הגיבו בצורה מאד רצינית להצעה, אולם ללא כל סימן להבעת נכונות מן הצד השני – אף צד לא היה מוכן לקדם את העמדת הרעיון במבחן המציאות.

לפני מספר שבועות החלטתי לנסות שוב, ובעזרת עמיתי-שותפי בחמאס משיחות שליט התחלנו שנינו לדבר עם אישים בכירים בשני הצדדים. לפני כמה ימים פגשתי את איש הקשר שלי בקהיר והסכמנו שהוא ינסח הצעה חדשה, המבוססת על הבנתנו המשותפת לגבי הדברים שדרושים כדי לגרום לעסק לעבוד. ביום רביעי 14 בנובמבר, שעות לפני חיסולו של ג’עברי, איש הקשר שלי בחמאס הציג לו ולאנשים נוספים מהנהגת הארגון את הטיוטה. הנהגת חמאס בחו”ל כבר ראתה את ההצעה וביקשה לבדוק תגובות בעזה, ואילו אני הייתי אמור לקבל את הטיוטה באותו הערב ולהציגה בפני בכירים ישראלים שהמתינו לקבלה וכן בפני אנשי המודיעין הכללי המצרי.

האופציה הזאת כרגע ירדה מהשולחן. ג’עברי מת, ועימו האפשרות להסכם הפסקת אש ארוכת טווח לטובת לשני הצדדים. מדוע בנימין נתניהו עשה זאת? התשובה הצינית שכבר הוצגה על ידי אלוף בן ב“הארץ“ היא שיקולי בחירות. גם מבצע עופרת יצוקה יצא לדרך לפני בחירות. פגיעה בג’עברי, לפי ההיגיון של ראש הממשלה, תסייע לו בקלפי. ייתכן שזה נכון, ייתכן שלא.

לי נדמה כי כמה ממפקדי כוחות הביטחון היו מאד מתוסכלים מהעובדה שהסכמי רגיעה קודמים הציבו את ישראל בעמדה חלשה יותר, כאשר חמאס קובע את התנאים. אותם מפקדים קראו לחידוש כושר ההרתעה של ישראל. “תנו להם בעזה להרגיש את נחת זרועה של מתקפה ישראלית רצינית ואז הם יחשבו היטב לפני שישגרו טילים נוספים” – זו היתה האסטרטגיה שלהם. בימים האחרונים הרבה פוליטיקאים, מומחים צבאיים וקצינים קראו לשוב למדיניות הסיכולים הממוקדים. לטענתם, זה יגרום לראשי חמאס לחשוש על חייהם ולהפסיק לירות עלינו. אבל הגאונים האסטרטגיים האלה נכשלים בהבנת העקרון שמה שמעולם לא עבד בעבר, לא יעבוד גם עכשיו.

כעת, מיליוני ישראלים ופלסטינים חיים תחת איום הטילים. הרבה יותר אזרחים עזתיים יקפחו את חייהם מאשר אזרחים ישראלים, אבל האם זהו הישג שאפשר להתגאות בו ושיבטיח ביטחון ושקט ארוכי טווח? אני סבור שלא.

אני יכול רק לדמיין שההתנקשות בג’עברי היא כרטיס הכניסה לעופרת יצוקה 2. הפעם אומרים המומחים: “בואו נחסל אותם. נגמור את העבודה שלא עשינו בפעם הקודמת. נחליף את השלטון.” אני שואל, ואז מה? האם אנחנו באמת רוצים לכבוש מחדש את הרצועה? כי זו המשמעות של החלפת שלטון חמאס. אני לא מאמין שנתניהו רוצה בכך, ואם נכון הדבר אז הוא בוודאי מבין שביום שאחרי עדיין נהיה שכנים של עזה שעדיין תנוהל על ידי חמאס. הם לא הולכים לשום מקום, וכך גם אזרחי עזה.

חיסולו של ג’עברי היה סיכול האפשרות להפסקת אש ארוכת טווח. נתניהו נהג בחוסר אחריות משווע, תוך שהוא מסכן את אזרחי ישראל ופוגע פגיעה משמעותית בגורמים החשובים המעטים היותר פרגמטיים בחמאס. הוא העניק ניצחון נוסף לאלו שמעוניינים להשמיד את ישראל, במקום לחזק את אלו שמבקשים למצוא אפשרות לחיות אלו לצד אלו. לא בשלום, אבל בשקט.

ד“ר גרשון בסקין הוא יו“ר שותף של מכון איפקרי, מרכז ישראל פלסטין למחקר ומידע, יוזם ומפעיל ערוץ חשאי לשיחות עם חמאס על שחרור גלעד שליט. מאמר זה הופיע באנגלית בבלוג של פרופ‘ פיטר ביינרט באתר “הדיילי ביסט”

לקריאה נוספת:

ללמוד מאוקיופיי סנדי | דותן לשם

עזה כלל אינה קיימת | אלמוג בהר

קו ירושלים-נתיבות | אבי דבוש

הפחד שזורעים בלבנו | אורנה עמוס