מדריך הקלישאות הליברליות על המשטר הציוני

מכירים את אלה ששולפים, בכל פעם שמדינת ישראל זוכה לביקורת בעקבות אחד מפשעיה השגרתיים או יוצאי הדופן כנגד הפלסטינים, את האנטישמיות-מטר שלהם, מין מכשיר מדידה מתוחכם שיודע בעיקר להסיט את הדיון לפסים אחרים? לפני כמה ימים שמעתי בסטנפורד הרצאה בנושא ישראל מפיו של היסטוריון יהודי-אמריקאי, בדיוק אחד כזה. כידוע, זה שאתה טובח בפלסטינים ומדכא אותם לא אומר שאין אנטישמיות בעולם, אבל הקשר בין שני הדברים מופרך למדי. מכל מקום, למלכודת הזו לא אפול כאן. תחת זאת אבקש לדון בכמה מהקלישאות הליברליות האומללות שהשמיע אותו דובר, וזאת בעיקר משום שהן מהדהדות גם בעברית.

״ההתייחסות לישראל חושפת סטנדרט כפול. אף מדינה בעולם לא זוכה ליחס כזה״

בהקשר הזה כדאי לשאול: מיהו זה שדורש יחס מיוחד למדינת ישראל – האם זה העולם (האנטישמי, מן הסתם), או שמא, לפחות באותה מידה, המשטר הציוני עצמו? מיהו, לדוגמא, זה אשר מסרב לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, מחזיק בארסנל כזה, מקבל פטור מביקורת ומפיקוח בינלאומים ובה בעת – לשימור הסימטריה והסטנדרט האחיד, אני מניח – דורש להשמיד יכולת גרעינית של משטרים שכנים? האם אין כאן התעקשות ישראלית על קבלת יחס מיוחד?

דוגמא נוספת: איזה משטר אחר יכול לקדם גנרלים, אנשי משטרה ואנשי שירותים חשאים לעמדות מפתח, ועדיין יתעקש שלא להחשב לרפובליקת בננות? ועוד דוגמא: היכן בעולם ישנה עוד קבוצה של מהגרים אירופאים אשר הגיעו כפליטים למושבה שמעבר לים, הקימו שם מה שהקימו ובכל זאת דורשים שלא לראות ביציר כפיהם פרויקט קולוניאלי? נדמה לי שהדרישה הזו היא דרישה ציונית מובהקת להפעלת שיפוט מיוחד במקרה הישראלי. היכן בעולם אפשר בתוך כמה חודשים או שנים ספורות למנות קבוצה ממעמד נמוך לאליטה שולטת, לעקור אוכלוסייה ממקומה, לחלק מחדש אדמות, רכוש, עמדות כוח פוליטיות, ואפילו תינוקות – ולטעון בהמשך שלא היתה זו מהפכה? ומי הוא זה שנלחם כבר כמעט שבעים שנה לשמר את תוצאות המהפכה הציונית ומבקש לשכנע את כל העולם שכל ניסיון לאתגר את אי-הצדק שביססה כלפי פלסטינים (אך גם, כידוע, כלפי יהודים ״אחרים״) הוא פשע שנאה כנגד העולם היהודי כולו? נדמה לי שבכל הדוגמאות האלה מגיעה הדרישה ליחס מיוחד דווקא מצד המשטר הציוני עצמו.

״יש מדינות יותר גרועות״

אנחנו יודעים. היו וישנם משטרים גרועים מהמשטר הציוני. אולי האינסטינקט הפרוגרסיבי זר לרוחך הליברלית, אך יש מי ששואף לשיפור המצב ולא להנצחתו. ובכל זאת, אם להתייחס לטענתך ברצינות, חשוב גם לראות שהמשטר הציוני מודל 2016 נתון כמעט כל-כולו למאמץ איתן לצמצם את הפערים בינו לבין אותם משטרים איומים (שלהם, אגב, הוא מספק לא פעם נשק, אבל זה כבר נושא אחר).

משלל התחומים בהם אפשר להוכיח את הידרדרותו ואת אכזריותו של משטר האופל הציוני אתייחס כאן דווקא לנושא הקרוב לכאורה לליבך כליברל: חופש עיתונות. האם אתה יודע משהו על הצנזורה הפועלת בישראל? על כך שהמשטר עוקב אחר עיתונאים זרים ומקומיים? על כך שהוא פוגע ומתנכל לעיתונאים הפועלים בגדה המערבית? האם שמעת כבר את השם מוחמד אל קיק?

״ישראל איננה מדינת אפרטהייד״

צודק, בכלל לא מדינת אפרטהייד. בגלל זה אתה מתעקש שזו מדינה יהודית – ודמוקרטית, כמובן. רק מה? יש דרכים וכבישים מסוימים שנועדו לשימושה של אוכלוסיה מסוימת בלבד. וכדי לדעת האם תזכה למשפט צבאי או אזרחי, שאלת השתייכותך האתנית היא מכריעה. כך גם לגבי תקרת הזכוכית שנקבעה לך: גם היא בעיקר שאלה אתנית (למרות שמגדר ושיקולים אחרים גם הם משפיעים). וכמובן, ישנה השאלה לאיזה טיפול ״תזכה״ בעבור פעילותך הפוליטית – גם כאן המוצא האתני הוא הקריטריון האולטימטיבי. מעבר לזה, כאמור, הצדק עמך: תומכי המשטר, ובלבד שמוצאם ממזרח אירופה, נהנים מדמוקרטיה נפלאה.

״ישראל יצאה מעזה״

כיצד אפשר גם לעזוב אזור וגם לצור עליו? האם הטענה המופרכת הזו לא מחזירה אותנו מאליה לסעיף הסטנדרט הכפול?

״אני בעד פתרון שתי מדינות…״

גם בצפון אמריקה? מדוע? ע״ע פריבילגיה יהודית, מדינת אפרטהייד וסטנדרט כפול.

בכל אופן, הבשורות הטובות הן שאתה שייך לדור מדבר. צעירים יהודים-אמריקאים כבר מדברים אחרת לגמרי היום על המשטר הציוני. ההזדהות הפבלובית עם משטר האופל נגמרה.