בעידן הפוסט אמת שאנו מתכבדים לאכלס את קליפתו המתקרשת, כבר לא ניתן לעיתים קרובות להפריד את האש מן העשן. מחר יתקיים דיון נוסף בתביעת הנזיקין של קצין במיל נגד “ג’נין, ג’נין” של מוחמד בכרי
במקום לזרות חול בעיני הציבור עם “שתי מדינות לשני עמים”, יש להכיר בכך שישראל כבר סיפחה בפועל את שטחי האפרטהייד המכונים “השטחים הכבושים”, ולכונן משטר דמוקרטי על כל הארץ. את המאבק העקר לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית יש להחליף במאבק יעיל לזכויות אדם
הדיון על שיבת הפליטים הפלסטינים ממוקם על גבול הלא-לגיטימי ואינו מדיר שינה מעיניהם של רוב הישראלים. עמותת “זוכרות” השיקה סרטון חדש שמתמודד עם כל השאלות הקשות, והפרקטיות, בנושא
האם מאבק משותף הוא תרופת פלא לעוולות המקום הזה? מתי מאבק משותף משעתק יחסי כוח בין המשתתפים בו, מתי הוא מזיק למאבק של המדוכאים? האם מאבק משותף מנוגד בהכרח למאבק לאומי נגד דיכוי? מאבק משותף יכול להיות חשוב ומועיל – אבל ממש לא בכל תנאי
‘דבר האלוהים’ משמש מאז ומעולם ככיסוי התחת של בני העוולה. בהשראת המתנחלים של ספר יהושע, מתנחלי זמננו מסדרים לעם ישראל על אפו ועל חמתו ציווי אלוהי המטהר כל מעשה נבלה
קהילות המהגרים החדשות לא מצאו מזור אמיתי לכאב הישראליות שלהם. הזיכרון של עשרות שנים בישראל, על כל צרותיה ובעיותיה, כיבושיה, הדרותיה ודיכוייה, עדיין מעצב את תבנית נוף מולדתם. מענה לניסן שור
שוגה רוחמה מרטון כשהיא חושבת שהזכות לחיים פוליטיים ניתנת לכולם במדינה דמוקרטית, משום שעבור רוב בני האדם בעולם הזכות הזאת ריקה מתוכן בהיותם טרודים במאבק הישרדותי. תגובה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
