האפליה החוקית, על צורותיה השונות, מעניקה לחיילי צה”ל גיבוי להתנהגות אלימה כלפי הפלסטינים, ליושבי המאחזים הצדקה להשתלט על שטחים פרטיים ולנערים במרכז ירושלים תעוזה לבצע לינץ’
הוא הגיע ליישוב המשותף בגיל 16 ונשאר בו עד יומו האחרון כגשר של זהב בין היהודים והערבים. אין להתפלא על כך שהמספיד הערבי כינה אותו “חלוץ” ומיהר לתקן שאמנם היה חלוץ, אבל במובן החיובי של המילה
השמאל חייב להתחיל לדבר על חאג’ אמין אל חוסייני. המגמה הימנית של עיסוק בתפקיד החשוב שלו בסכסוך הופכת אותו למיתולוגיה המייחסת את הרוע לעם שלם, כיביכול מרושע מטבעו, במקום לזרם פוליטי קיצוני הצומח בנסיבות קשות
“הפרת הסדר הציבורי”, כונתה הפעילות של עמותת “זוכרות” בערב יום העצמאות האחרון, שביקשה להנכיח לצד דגלי הכחול-לבן את האסון של 48′ ונגמרה במצור של משטרת ישראל. ליאת רוזנברג על השיח המאיים של הנכבה ופלישתו הבלתי-הפיכה לתודעה
ישראל מייבשת, מדירה וממלכדת את הפלסטינים בבקעת הירדן, במהלכים מורכבים הכוללים שורה ארוכה של מתכננים, מבצעים ומפקחים. אייל הראובני על הגזל היומיומי המתרחש בממלכתו של סא”ל שלום אייזנר
“חיטוט בתחתונים הגנטיים” כטקטיקה נגד ההגמוניה רק תורמת להצדקת השיטה; כאילו מסכימים אנו, היהודים המזרחים, לחלוקת משאבים לפי מפתח אתני, והבעיה היחידה שלנו היא הרצון להתחלק בשלל האסור. שושנה גבאי חושבת שבמקום במוצאם צריך להתמקד באידיאולוגיה של האשכנזים, כלומר בציונות
אז חנין זועבי לא נחמדה. היא לא הערבייה שהייתה למרב בטיטו בראש כשחשבה על אחוות נשים. מצד שני, מזל שהיא קיימת, כי אפשר להשתמש בה כדי לייצר מזרחיות מדומיינת, שהיא בעצם יותר אשכנזית מאשכנזית. איריס חפץ מגיבה
דימוי הקורבן הפסיבי – שאותו אנו מייחסים בגזענות בוטה לשכנינו הערבים והמוסלמים, כאילו הם פתיים ההולכים שולל אחרי מנהיגים ציניים ומניפולטיביים – יושב עלינו בול. חגי רם על הבורות הגמורה של הישראלים ביחס לאיראן, המשמשת היטב את חונטת ברק-נתניהו-ליברמן לקראת מימוש הרפתקתם הנפשעת, תוך דחיקת הפלסטינים מהתודעה
בהתחלה מרוקנים את התיק הגדול, אח”כ שולחים גם את מטען היד לתור מיוחד. הילאל אלוש קיווה להספיק לדיוטי פרי לפני הטיסה, אבל הבידוק הביטחוני לערבים בלבד חשב אחרת
עד שלא נפתור את סוגיית הפליטים, לא נוכל להתייחס לעבר המטריד של 1948 כאל היסטוריה ולמקם ברחובותינו היהודיים שלטים הנושאים שמות של פלסטינים שגרו כאן פעם. גד שפר עם הצעה לפתרון ביניים וירטואלי