כשההיגיון האתנו-לאומי מאפיל על ההיגיון של ההון: עשרה יישובים קהילתיים המתוכננים במבואות ערד מסעירים את הנגב. המתנגדים והתומכים אולי לא מודעים לכך שזו תוכנית שהתחילה ותיגמר על הנייר בלבד. אז למה ממשיכים לתכנן?
קצין משטרה אמר שההפגנה בלתי חוקית וציווה על מג”ב לדחוף את ההפגנה במורד המדרגות לכיוון שער שכם. אף שזו הייתה הפגנה חוקית לחלוטין, זו הייתה הפגנה פלסטינית. והפגנה פלסטינית לעולם אינה הפגנה, היא “עימותים עם שוטרי מג”ב”
התדמית שלהם ברורה: חסרי זיקה למקום, בעלי תרבות נחותה, זקוקים למדינה המודרנית שתארגן ותתרבת אותם במרחב. בעקבות האירועים האחרונים, כמה מלים על מעמדם של ערבים בדואים וייצוגם בתקשורת
ט”ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת להיזכר במה שמשכיחים יערות הקק”ל בנגב. היער הגרמני שניטע באזור להבים משתרע על אדמותיה של משפחת אבו פריח שעדיין נמצאות במחלוקת משפטית
הריסות הבתים האלימות בשבועות האחרונים ביישוב הבדואי המוכר ביר הדאג’, חושפות את ההיגיון המנחה מאחורי מדיניות ההכרה בכפרים: במקום חלוקת משאבים הוגנת, תשתיות וזכויות, מדובר בניסיון לפיקוח וצמצום המרחב
אנחנו עושים הכל, אבל הכל, כדי לסייע לכם, חלשים שכמוכם, נטולי השכלה ויכולות – רק אל תנג’סו עם דיור ציבורי, אזרחים ותיקים, שטחים פתוחים וכו’, טוב? אסף רז קורא בין השורות של ההזמנה לוועידת הנגב ה-5
כאילו לא עברו 50 שנה, כאילו לא היו מעברות, כאילו הראשונים האמיתיים שהגיעו לכאן כ”חלוצים” הם סטודנטים ערכיים שהקריבו את עצמם – נטע אלקיים על גילוי יבשת הנגב בידי עמותת איילים