הוא הגיע ליישוב המשותף בגיל 16 ונשאר בו עד יומו האחרון כגשר של זהב בין היהודים והערבים. אין להתפלא על כך שהמספיד הערבי כינה אותו “חלוץ” ומיהר לתקן שאמנם היה חלוץ, אבל במובן החיובי של המילה
סיפורו של משה סילמן משקף את האופן שבו הממסד, שלוחותיו ובעלי ההון פועלים כדי להאשים את הקורבן ויוצרים בו הזדהות עם התוקפן. סילמן לא יכול היה להתנתק משוביו, מגופי ההון-שלטון שהפנו כלפיו אלימות ממסדית נחושה כל כך, שבסופו של דבר הפנה אותה כלפי עצמו
מתוך אינטרסים צרים לשווק את הקרקעות לבעלי הון, פועל מנהל מקרקעי ישראל מאחורי גבן של המשפחות היושבות בליפתא מאז 48′. בעלי בתים ערביים אחרים בשכונות אחרות שנכבשו במלחמה, למשל קטמון, זכו מזמן להסדיר את הבעלות החוקית על בתיהם. יוני יוחנן, תושב השכונה, על נחישותם של אנשי ליפתא להיאבק בגזענות המוסדית
היחס לפליטים ומהגרי עבודה מקביל ליחס הרווח כלפי פלסטינים, ומתקיים בין מרחבי השיח ההומניטארי לביטחוני. בשני המקרים, רוחש מתחת לפני השטח איום לכאורה על זהותה הקולקטיבית של מדינת ישראל, המעודד בקרב אוכלוסיות מוחלשות רצון להתבדלות, ובקרב בעלי פריווילגיות רצון לבטל את הגבולות מתוקף סולידריות אוניברסלית
בספרה החדש אליזבת אנדרסון, אחת הפילוסופיות הפוליטיות החשובות כיום, עוסקת בניתוח אי-שוויון בין קבוצות שונות. הפתרון שהיא מציעה לחברות כמו החברה הישראלית, הרוויות במנגנוני סגרגציה שמבטיחים את הגדלת הפערים, הוא אינטגרציה חברתית
אם לא נשכיל להבין שישראל אינה שוכנת בצפון השאנן של אירופה אלא במרכזו התוסס של המזרח-התיכון המיוסר, אורבת לנו סכנה קיומית חמורה. בלעדי להעוקץ: הרצאתו המלאה של סמי מיכאל בכנס הבינלאומי של האגודה ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה
אם להניח לרגע לדיון הציבורי הסוער על ניפוץ זכוכיות הבנקים במוצ”ש, ולבדוק מה בדיוק אלה מוכרים לנו ואיך הם עושים זאת, אפשר לבחון את יחסי הכוחות בתוך פרסומת אחת, שבה שניים, לא חשוב מאיזו עדה, מבטיחים לנו עידן חדש של מה זה משנה
לא שאלה, לא בירור, לא התייעצות – הפחדה: יעל בן יפת על הזימונים ששלחה משטרת ישראל לפעילים/ות לקראת הקיץ, ועל מי שבאמת יש לחקור בגין ההזנחה של שכונות הדרום
האופן שבו נתפסת אפריקה במחוזותינו לא מאפשר התייחסות לפליטים כאל כאלה או לדמיין אפריקני כסובייקט אנושי הראוי למקלט. אסף וייצן עם סיפורו של מ’, אזרח אתיופיה השוהה בבית הכלא הישראלי למעלה משנתיים, כדוגמה לשיח החירשים עם המערכת