מלחמה מודרנית היא לא רק טנקים, היא בולדוזרים. לא עושים אותה רק במפציצים אלא גם בתוכניות מתאר. כן, זו מלחמה שהמדינה מנהלת, ואנשים נפגעים בה: הבריאות שלהם, התקוות שלהם, העתיד שלהם. הכבוד האנושי והלאומי שלהם. נאום מעצרת יום האדמה בסח’נין
לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות, הילה דיין נזכרת בטבח שרפוויל – אירוע מקומי מ-1960 שנבחר להוות סמל אוניברסאלי. אבל מתחת להילה ההירואית מסתתרים פניה של אלימות ביורוקרטית יומיומית, ותחילת התקוממות אפורה של יחידים, משפחות וקהילות
ניתוח של משטר ההיתרים בגדה כביורוקרטיה קולוניאלית, עוזר לנו להבין את ישראל-פלסטין כמודל קלאסי של מדינת גזע מודרנית בה ההפרדה בין יהודים לפלסטינים היא עיקרון מרכזי. רונית לנטין על ספרה של יעל ברדה
התעלמות מדיכוי אחד ומתן מקום לדיכוי אחר אינה הוגנת, ויש בה משום מתן לגיטימציה לכאב של אחת לעומת האחרת. חברה השואפת לצדק לכל חייבת להכיר בכל הדיכויים, הואיל והאישי הוא הפוליטי
מחברת הדו”ח על מדיניות השימוש בדפו-פרוברה בקרב נשים אתיופיות, על ההיסטוריה הרעה של הזריקה ומערכי השליטה של המדינה על גופן של נשים, וגם מה השתנה בשלוש השנים שחלפו מאז הפרסום
אז ראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו רוצה שיכריזו על השכנה מלמטה כעיר עוינת ויפנו משם כמה “עוכרי ישראל”, ובכלל עושה רושם שקצת קשה לו עם כל הערבים האלה בסביבה. נו, הוא לא היחיד שטוען לכתר “המסית הלאומי” בלי שום חשש מחקירה
ההכרה בזכות לקהילה יכולה לאפשר לליברליזם – שחטף כרטיס אדום על התנשאות, כוחניות, צביעות, זיהוי עם קפיטליזם חזירי וכו’ – לחזור למגרש המשחקים החברתי. ובשטח, לא בבג”ץ
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
