דמות הערס, שזכתה לפופולריות בטורים פובליציסטיים למיניהם, היא מזרחית בהגדרה, במיוחד אם נטענים בהם דברים כמו “לערס של היום אין כל זיהוי עדתי”. ערס-פובליציסטיקה והקטגוריה המזרחית, חלק א’
שר החינוך משתמש בתלמידים הערבים בישראל כשעיר לעזאזל שאחראי לכאורה לתוצאות הנמוכות במבחני המיצ”ב. שאהין נסאר, דובר מוסאוא, מפנה חזרה את האצבע המאשימה אל האפליה הממסדית השיטתית וקורא לחינוך נגד גזענות
אלמלא היה מירון בנבנשתי בשר מבשרה של הפריבילגיה האשכנזית, היה ניתן להכתיר את הקינה שלו במוסף “הארץ” כקינתו של המוהיקני האחרון. חבל שמדובר בהתפכחות אינפנטילית
שוב פורסמו נתוני הזכאות לבגרות, וגם הפעם התכסו במילים “יישובים חזקים” ו”אוכלוסיות חלשות”, העיקר שלא נגיד שהגזענות נגד מזרחים חיה ובועטת, מעיפה אותנו לתחתית החינוך, החברה והכלכלה