מהתחקיר המדובר של "עובדה" על התפטרות צמרת האוצר בחודשים האחרונים ניתן היה ללמוד כיצד נערי האוצר שומרים לחבריהם על הכסף. על הכורעים תחת הנטל הכלכלי שמשיתים עלינו משרתי האליטות לדורותיהם לא עושים תחקירים. גג – כתבה על מקררים ריקים
הניסיון להשתיק ולדכא את מוחמד בכרי ואת שאיפתו לשקף את המציאות מבטא אלימות מזוקקת. פסק הדין שניתן השבוע מצטרף לשורה ארוכה של מהלכי דמוניזציה לבכרי ודה-הומניזציה שנעשית לעם הפלסטיני בכל מקום
112 מקרי רצח התחוללו השנה בחברה הערבית, שיא של כל הזמנים. מה צריך לקרות על מנת שבשנת 2021 המדינה תטפל כהלכה בפשיעה הגוברת ובהפקרות המאפשרת אותה? קודם כל, על הממשלה לקחת אחריות
גל המחאה של 2020 חשף רשתות של פעילות ופעילי חברה אזרחית שעובדות כבר שנים כנגד כל הסיכויים: המדיניות האנטי-חברתית של נתניהו, ההפחדה מצד פעילי ימין והסיקור התקשורתי שמשתדל להעלים אותם מהעין. תשעה ממשתתפי/ות הקבע של הפגנות בלפור מספרים על המסע האישי שלהם ועל סדר היום הרחב של המחאה
מחאה אשר בקצה שלה גדעון סער ונפתלי בנט שהולכים ומתחזקים, לא יכולה להיות בשורה דמוקרטית לציבור בישראל. כנראה שאם כל מה שמעניין את המחאה זה נתניהו, אז כבר לא ממש משנה איך נראית האלטרנטיבה ועד כמה היא נפשעת
אין זו מקריות היסטורית שכמעט באותו זמן נכשלו במערב ובמזרח שני ניסיונות מהפכניים מבורכים: התנועה כנגד הניאו-ליברליזם במערב בשנת 2008 והאביב הערבי של 2011. שניהם דוכאו, אבל הדחף המהפכני עדיין רוטט מתחת לפני השטח ובוודאי יתפרץ שוב בעתיד
בקליפים של שירי הפסטיגל לא ראיתי ילד חום אחד לרפואה, לא שמעתי מילה אחת בערבית, אין זמר או זמרת ערבי או ערבייה, גם לא שיר מעורב שפה, כלום. ושיר הדגל "יש בך" מבית דורון מדלי ושרית חדד כולו קלישאת "ילד של אבא" בלשון נקבה
הגיעה העת לדבר גם על הפשע התאגידי בחסות המדינות החזקות בעולם: מדינות עניות שאזרחיהן חיים בעוני מחפיר, רוכשות בהון תועפות צעצוע מיליטנטי שמזיק אקולוגית, ממדינה דמוקרטית עשירה שמעמידה פנים של התגלמות השיא של ערכי זכויות אדם ואזרח
