תביעות שמזרחים ופלסטינים נלחמים עליהן שנים כמו דיור ציבורי או הפסקת הריסות הבתים, מתקבלות בחפץ לב רק כאשר הן נישאות על כנפי המהפכה החברתית ומתורגמות משיח קולקטיבי לשיח אינדיבידואלי. מחאה על תנאי
אלפי הצעירים המלעיגים ששטפו את הרחובות ביום ירושלים מדגימים כיצד השתנתה העיר לבלי הכר. על הרגשתה של ישראלית-אמריקאית המשתתפת במשט לעזה ביחס למתרחש בעיר הולדתה
ישראל עשתה מאמצים רבים לקבע את שיח הסכסוך סביב 67', מתוך עמדה שסיפור 48' תם ושלאחריו נוצרה מציאות בלתי הפיכה. את הנחרצות הזאת מערערים ללא הרף תאבונם הגדול של המתנחלים בירושלים המזרחית וההתגייסות של הממסד להשביעו
במקום להמשיך לפחד מחוק הנכבה מצד אחד ומזכות השיבה מצד שני, על ישראלים להגיע לתהלוכה לציון יום הנכבה בכפרים ההרוסים דאמוּן ורוּוֵיס. רק כך אפשר להתמודד עם העבר למען העתיד