הפרויקט של ה”יהודי-ערבי” מנסה להדגיש קשר היסטורי ונקודות דמיון קרובות כמו מראה חיצוני דומה, מנהגים וכו’, אך במקביל מתעלם ממרכיב השפה כשפה חיה, זמינה ואמיתית. מחשבות על המושג
היכן הציונות בין ארה”ב ואוסטרליה לבין קניה ואלג’יריה? למתווכחים משני צדי המתרס סביב ספרו של שלמה זנד התשובה לכאורה ברורה. אולם, בהתבוננות היסטורית על התפתחות הציונות מתברר אחרת
לפני מאה שנה הגיעו הנה החלוצות כדי לבנות “עולם חדש”. איך נראו להן הפלסטינים בגליל? ואיך תושבי הארץ הפלסטינים ויהודי היישוב הישן ראו אותן? מיכל אביעד, בימאית הסרט “החלוצות”, מצאה עדויות שונות ביומנים ובסרטים תיעודיים מהתקופה
אני מבקש למרוד בכל זה. אני מבקש לומר שאין זהויות מולדות ואינהרנטיות, שאף אחד בעבר לא הטיל עלי שום חובה להווה ושאין לי שום רצון להטיל שום חובה על אף אחד מן העתיד. אני מבקש למרוד, ונכשל
הענקת מקלט לנרדפי חרב איננה נוגדת בהכרח את רוח האסלאם, והראיה – מגורשי ספרד שנקלטו בארץ בראשית התקופה העות’מאנית. אולם בתרפ”ט, אחרי קרוב למאה שנה של עליות לארץ בחסות מעצמות זרות, מתוכן כיובל של פעילות ציונית, לא היו היהודים רק בגדר מבקשי מקלט, אלא דורשי ריבונות
אז ב”הארץ” קוראים לערבים להצביע. אבל הנוכחות בכנסת יותר מזיקה לנו ממועילה. באב אל-שמס מוכיחה שיש דרכים אחרות – צריך להקים עוד עשרות ומאות כאלה כדי להיות מחוץ לבית השקרים הישראלי
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
