• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

עופרת יצוקה, לא גולדסטון

חייבים להתעקש על חקירה ישראלית עצמאית, שתבדוק את העניין המהותי: כיצד נהרגו בעזה מאות אזרחים לא מעורבים? זו דרישה שלא חיכתה לגולדסטון, וממשיכה להיות רלוונטית לעתידנו כחברה מוסרית
חגי אלעד
הפגנה נגד עופרת יצוקה, 2009. צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס

ב”עופרת יצוקה” נהרגו מאות אזרחים לא מעורבים. על עובדה זו אין מחלוקת, והיא איננה תלויה לא בדו”ח גולדסטון ולא במאמר גולדסטון. העובדה הזו איננה יציר כפיו של גולדסטון, ועם העובדה הזו צריך להתמודד. זו עובדה שלא נוצרה בדו”ח גולדסטון ולא נעלמה עם המאמר של גולדסטון: זו עובדה שנוצרה ב”עופרת יצוקה”. עם זה, עם “עופרת יצוקה”, צריך להתמודד. “עופרת יצוקה” היא העניין, לא גולדסטון.

ארגוני זכויות אדם בישראל דרשו וחזרו ודרשו מאז “עופרת יצוקה” דבר אחד: חקירה ישראלית עצמאית, חסרת פניות, יסודית. חקירה שתבדוק את העניין המהותי: כיצד נהרגו בעזה מאות אזרחים לא מעורבים. לא חקירה של הש.ג., לא גלגול אחריות אל חיילים זוטרים, אלא חקירה יסודית של השאלה המהדהדת הזו. שאלה שעד היום לא קיבלה תשובה ראויה. שאלה שגם היום דורשת תשובה.

הדרישה הזו מעצמנו איננה דרישה תלוית גולדסטון. זו דרישה שלא חיכתה למינויה של ועדת גולדסטון, והיא דרישה שאנחנו ממשיכים לדרוש מעצמנו. הציניות שבה שוכחים כעת כי החקירות המוגבלות שכן בוצעו ע”י המדינה התרחשו רק לאחר פרסום דו”ח גולדסטון אינה גורעת מהתוקף המוסרי והחוקי של הדרישה הזו. כך למשל, לפני כשנה, פרסמו שמונה ארגוני זכויות אדם בישראל מודעה באלו המילים:

חקירה ישראלית עצמאית: זו חובתנו. גם למלחמה יש חוקים. גם במלחמה אסור לפגוע באוכלוסייה אזרחית. אנחנו חייבים לבדוק בכנות: מה התרחש ב”עופרת יצוקה”, מי אחראי לכך – וכיצד נמנע פגיעה בחפים מפשע בעתיד. במדינה דמוקרטית, הגנה אינה רק על הקיום הפיסי: אלא גם על ערכינו המוסריים, החוק הבינלאומי וזכויות האדם.

עמדה זו שרירה וקיימת. אפשר להתרשם מהמאמר של גולדסטון שהוא סבר בזמנו שהפגיעה באזרחים נעשתה במכוון, ושהוא סבור כעת שלא כך, אלא שהפגיעה המסיבית באזרחים לא מעורבים היא תוצאה של התנהלות רשלנית, או לא מידתית, או בלתי מבחינה באופן מספק בין אזרחים לבין לוחמים. עד כאן עמדתו, כנראה, של גולדסטון. אבל מהי עמדתנו אנו? אילו שאלות אנו שואלים את עצמנו לגבי הפגיעה המסיבית באזרחים בעזה? כיצד נבדקות שאלות אלו? ומהן התשובות לשאלות קריטיות אלו?

להתעקשות על חקירה אמיתית של שאלות אלו משמעות עצומה. ראשית, זוהי חובה מוסרית וחוקית. האומנם לישראלים אין עניין לדעת כיצד נהרגו אזרחים כה רבים ב”עופרת יצוקה”? הזעם על שנות ירי הקסאמים על אוכלוסייה אזרחית בישראל מובן ומוצדק; אבל “גם למלחמה יש חוקים. גם במלחמה אסור לפגוע באוכלוסייה אזרחית”. ברור שמאות מבין הפלסטינים שנהרגו בעזה, בהם ילדים רבים, כלל לא היו קשורים בשום דרך לירי הקסאמים. כיצד נפגעו ונהרגו פלסטינים לא מעורבים רבים כל כך?

להתעקשות על חקירה אמיתית יש גם משמעות עצומה במבט לעתיד. למרבה הצער האפשרות כי מבצעים צבאיים נוספים יחזרו היא אפשרות אקטואלית וריאלית. הכרחי כי בעתיד ישראל תדע להימנע מפגיעות כה נרחבות באזרחים. כיצד נוכל להבטיח זאת אם לא נבחן את העבר באופן ראוי?

אלו השאלות שאנו חייבים לעצמנו, ואלו התשובות שאנו חייבים לעצמנו.

הכותב הוא מנכ”ל האגודה לזכויות האזרח

_________

לקריאה נוספת:

מה אומר לנו גולדסטון | דניאל רוזנברג

אי אפשר לחזור אחורה בזמן | נועם שיזף

לא לברוח למשפטיזציה | נועם תירוש

עדיין לא סיבה למסיבה | ג’סיקה מונטל

מורשת גולדסטון לישראל | נעמי קליין

כנראה שיעניין אותך גם: