העוקץ במה ביקורתית בנושאי כלכלה, חברה, פוליטיקה, תקשורת, תרבות ועוד

אפרת הרצברג-דרוקר

זום בשש בערב? תרומה לתקרת הזכוכית

אירועי הזום משגשגים, אך קביעתם לשעות שהן שיאן של "העבודות השקופות" במרחב הביתי מגבירות את אי השוויון המגדרי באקדמיה
  • טל סיון

    זו לא "הסוגיה הפלסטינית"

    בעיצומה של "המלחמה על הבית" העזו פעילות אמיצות להציב בכיכר רבין כתובת חתרנית בשאלה שחייבת להטריד את כולנו. כדאי להתעמק במסר שהעבירו, שאינו חף מבעיות
  • מיכה רחמן

    החרמת המחאה היא טהרנות פוליטית

    במקום לחפש את העובדות שיצדיקו אידיאולוגיה ופוליטיקה "רדיקלית" מזרחית, חפשו את היסודות לשיתוף פעולה, כי רבבות הצעירות והצעירים בהפגנות אינם אשכנזים לבנים ואליטות • תגובה לכתבתו של תום מהגר "אנחנו לא השכפ"ץ האנושי שלכם: כל הסיבות להדרת רגלינו מהמחאה"
  • תום מהגר

    "אנחנו לא השכפ"ץ האנושי שלכם": כל הסיבות להדרת רגלינו מהמחאה

    "המחאה מסריחה מניתוק", טוענת ג'נט בלאי, ודבריה משקפים את תחושותיהם של רבים מהפעילים במאבקים שונים לזכויות אדם, שחשים שאין להם מקום במחאת בלפור הלבנה. לדידם, בעלי הבית המוחים על אובדן הדמוקרטיה אך למעשה נאבקים על כוח ופריווילגיה ולא על צדק וזכויות, מתעלמים ממי שעבורם ישראל מעולם לא הייתה דמוקרטיה
  • רונה סלע

    התעמולה של בן-גוריון נחתה הישר לתוך הספר הזה

    ספרו החדש של ההיסטוריון אדם רז, ״ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאות״, עוסק בתופעה שכל בן אנוש צריך להזדעזע ממנה, אולם הוא נכתב מפרספקטיבה ציונית וממשיך מסורת מפוארת של הסרת אחריות ריבונית מעוולות המלחמה
  • עדן טאטור

    אליק רון ואוקטובר 2000: אז כהיום

    אירועי אוקטובר 2000 אינם בבחינת תאונה או מחדל. ההיגיון של הפקודה שניתנה אז מערער את רעיון האזרחות, ומניח כי הפלסטינים הם אויבים במהותם. עשרים שנה אחרי, אין לקחים, אין חרטה, והריגתו של פלסטיני, לא משנה מאיזה צד של הגדר, לעולם לא תוכר בישראל כעבירה פלילית
  • יריב מוהר

    נתניהו לך: בין פופוליזם לאליטיזם

    הפופוליזם הוא במידה רבה פרוצדורה של קבלת החלטות ומשילות – ההמון יחליט, ההמון ישלוט, ואל לפקידים ולשופטים להפריע לו. מול ההבטחה הקורצת הזו מה יכול להציע המחנה הפרוגרסיבי במישור הפרוצדורלי? יריב מוהר מציע לשמאל לשקול יציאה מהמלכוד שבין פופוליזם לאליטיזם בעזרת עקרונות של הוגנות רולסיאנית
  • טל סיון

    זו לא "הסוגיה הפלסטינית"

    בעיצומה של "המלחמה על הבית" העזו פעילות אמיצות להציב בכיכר רבין כתובת חתרנית בשאלה שחייבת להטריד את כולנו. כדאי להתעמק במסר שהעבירו, שאינו חף מבעיות
  • מיכה רחמן

    החרמת המחאה היא טהרנות פוליטית

    במקום לחפש את העובדות שיצדיקו אידיאולוגיה ופוליטיקה "רדיקלית" מזרחית, חפשו את היסודות לשיתוף פעולה, כי רבבות הצעירות והצעירים בהפגנות אינם אשכנזים לבנים ואליטות • תגובה לכתבתו של תום מהגר "אנחנו לא השכפ"ץ האנושי שלכם: כל הסיבות להדרת רגלינו מהמחאה"
  • תום מהגר

    "אנחנו לא השכפ"ץ האנושי שלכם"

    "המחאה מסריחה מניתוק", טוענת ג'נט בלאי, ודבריה משקפים את תחושותיהם של רבים מהפעילים במאבקים שונים לזכויות אדם, שחשים שאין להם מקום במחאת בלפור הלבנה. לדידם, בעלי הבית המוחים על אובדן הדמוקרטיה אך למעשה נאבקים על כוח ופריווילגיה ולא על צדק וזכויות, מתעלמים ממי שעבורם ישראל מעולם לא הייתה דמוקרטיה
  • רונה סלע

    התעמולה של בן-גוריון נחתה הישר לספר הזה

    ספרו החדש של ההיסטוריון אדם רז, ״ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאות״, עוסק בתופעה שכל בן אנוש צריך להזדעזע ממנה, אולם הוא נכתב מפרספקטיבה ציונית וממשיך מסורת מפוארת של הסרת אחריות ריבונית מעוולות המלחמה

משפט שדה

שרי אריסון במסר לצמיתים (פייסבוק, 26.03.20)
יש לנו בחירה: להישאר במטריקס הישן, הצפוף, הכאוטי, המפחיד – או להתעלות למטריקס החדש.