מהומות הגזע שנראו בשבוע שעבר דומות לפרעות הרצחניות שביצעו לבנים בקהילות שחורות שעלו ופרחו לאחר סיום העבדות. על ביידן מוטלת משימת השיקום של האומה הפצועה שגנרל טראמפ הותיר אחריו
הציבור הערבי פלסטיני בישראל אינו זקוק עוד לנציגים כג'ידאא רינאוי-זועבי שמוצנחים על ידי יהודים כדי לקושש קולות ולהוכיח עליונות תרבותית. ביתר שאת אחרי חוק הלאום, הוא זקוק ליחס הוגן המבוסס על הומניזם, צדק ושוויון
ה"שמאל" הישראלי לא מפספס אף הזדמנות לפספס הזדמנות. במשך שנים הוא מטפח עמדות פטרוניות, מתגזענות ומדירות כלפי מזרחים, ומסרב לקחת אחריות על טעויות העבר וכשלי ההווה. הכי קל עבורו להאמין שמזרחים מצביעים לביבי מתוך הזדהות עם התוקפן, ולא מתוך שיקול דעת
הבחירות הפכו להיות עניין טכני שיכריע מי יוציא-לפועל את הצעדים שמוסכמים על מרבית האליטה השלטונית. עלינו להחזירן להיות זירה של תחרות במקום בחירה חסרת-משמעות בין אישים שאומרים אותו דבר • בחירות 2021
112 מקרי רצח התחוללו השנה בחברה הערבית, שיא של כל הזמנים. מה צריך לקרות על מנת שבשנת 2021 המדינה תטפל כהלכה בפשיעה הגוברת ובהפקרות המאפשרת אותה? קודם כל, על הממשלה לקחת אחריות
גל המחאה של 2020 חשף רשתות של פעילות ופעילי חברה אזרחית שעובדות כבר שנים כנגד כל הסיכויים: המדיניות האנטי-חברתית של נתניהו, ההפחדה מצד פעילי ימין והסיקור התקשורתי שמשתדל להעלים אותם מהעין. תשעה ממשתתפי/ות הקבע של הפגנות בלפור מספרים על המסע האישי שלהם ועל סדר היום הרחב של המחאה
מחאה אשר בקצה שלה גדעון סער ונפתלי בנט שהולכים ומתחזקים, לא יכולה להיות בשורה דמוקרטית לציבור בישראל. כנראה שאם כל מה שמעניין את המחאה זה נתניהו, אז כבר לא ממש משנה איך נראית האלטרנטיבה ועד כמה היא נפשעת
"פועלים בתרגום – מהמפנה האינדיבידואלי לתרגום דו לאומי" הוא ניתוח היסטורי ביקורתי של מפעל התרגום המודרני, המשלב מחשבה פוליטית, תיאוריה של תרגום ופרקטיקה של תרגומי ספרות עכשוויים מערבית לעברית. הספר רואה אור בהוצאת ון ליר והקיבוץ המאוחד